גבול דרומי של החורש; בתות הספר ליד להבים

עודכן: 13/05/14

2.1. תל גודד (משקעים – 400 מ"מ)

המטייל באביב יכול להגיע אל מקום הנמצא כ-3 ק"מ צפון מזרחית לבית גוברין, ליד תל גודד, ולראות קבוצות של כלי רכב פרטיים החונים בצדו המערבי של כביש מס' 38. מבחינה בוטנית ראוי לראות כאן פחיתת מרכיבים רבים של החורש הים-תיכוני עם ההדרמה. מרבית המקום של חברת חרוב ואלת המסטיק נתפש כאן על-ידי אשחר ארץ-ישראלי (איור 9.1.5). האשחר הוא שיח משיר עלים בחורף במרבית חלקי הארץ. שיחי אשחר המצויים בבתי גידול לחים יחסית עשויים לפתח עלים ופרחים בתחילת האביב עוד בטרם נשרו עלי השנה שעברה. השטח שבין השיחים מאוכלס בשפע של עשבוניים חד-שנתיים (איורים 9.1.6, 9.1.7) שמופעם משתנה מעונה לעונה וממקום למקום.

שיחי האשחר מוגנים מפני רעיית יתר על-ידי קוצניות ענפיהם. הענף שבאיור 9.1.8 משמאל נוצר באביב של השנה שעברה. בהתקרב הקיץ פסקה התארכותו ונוצר קוץ קשה בראשו. בבוא האביב הנוכחי החלו הניצנים ללבלב ולשאת פרחים (איור 9.1.8 במרכז). חלק מהניצנים הופך לענפים שיסתיימו בקוץ במהלך הקיץ הקרוב (איור 9.1.8 מימין). העצה של אשחר קשה ביותר ובגזעיהם השתמשו, לדברי פלחים ערבים, להכנת "הסכין" של מחרשת המסמר. כמו כן השתמשו לדבריהם גם להכנת עלי ומכתש לכתישת גרגירים. מקום חשוב תופש האשחר בפרק הקוצים הקשור ל"כתר הקוצים". צעירותו של הקוץ הימני (איור 9.1.8) ניכרת על-ידי השערות המכסות באחידות את הגבעול כולו. במהלך הקיץ והחורף השערות נושרות.

איור 9.1.5: חברת אשחר ארץ-ישראלי ליד תל גודד

איור 9.1.6: אשחר ארץ-ישראלי ללא עלים בתחילת האביב

איור 9.1.7: תקריב של מרבד העשבוניים שבין שיחי האשחר

איור 9.1.8: 1. קוץ של אשחר ארץ-ישראלי שניצניו מתחילים ללבלב 2. סעיפים צדדיים בתחילת האביב;
לקראת הקיץ יהפכו לקוצים 3. ענף צדדי שהתקשה לקוץ, מכוסה שערות בצעירותו

2.2.א. לאורך הדרך בין בית גוברין לקריית גת

לאורך הדרך מבית גוברין לכיוון דרום מערב עובר הכביש בשטחים בהם מתמעטת כמות שיחי האשחר והם מתבלטים בבדידותם על רקע בתות של סירה קוצנית. המלווים של הסירה הם צמחים ים-תיכוניים טיפוסיים. בהתקדמנו דרומה נוספים אליה מרכיבים של בתות הספר. בעמקים של קרקע פורייה מצויים עצים בודדים של שיזף מצוי.

2.2.ב. בתות הספר ליד להבים (משקעים – 300 מ"מ)

דרומית-מזרחית מקריית גת הפחיתה המתונה של כמות המשקעים מתבטאת בהתפתחות בתה של סירה קוצנית (איורים 9.1.11-9.1.9) שמלוויה מעידים על תנאי הסביבה. עירית גדולה (איור 9.1.10) מרובה כאן ומעידה על רעיית יתר וכריתת צמחים מעוצים שהתקיימו כאן עד להכרזת השטח כשמורת טבע. שלהבית קצרת-שיניים (איור 9.1.12) הוא צמח אנדמי לישראל ולירדן וגדל רק בבתות הספר. אוכלוסייה רליקטית שלו קיימת בערוץ בין משטחי סלע ברכס רחמה. נואית קוצנית (איורים 9.1.13, 9.1.14) הוא בן-שיח טיפוסי השייך לצומח הערבות וחודר כאן לשולי החבל הים תיכוני. הצמח עובר את החורף תוך ייבוש הענפים שנשאו פרחים ופירות על ענפיו הקצרים (איור 9.1.13 משמאל). הוא פורח בקיץ ומבשיל פירות שמלווים בכנפיים ומתפתחים על ענפים קוצניים בעלי עלים זעירים (איור 9.1.13 מימין). בבוא חורף גשום מצמיח חלק מהניצנים עלי חורף חדשים ארוכים שאורכם פי שניים עד פי חמישה מעלי הקיץ שעבר (איור 9.1.14). שמורת להבים נודעת בציבור הרחב בזכות צמחי חלמונית גדולה הגדלים במקום בצפיפות רבה יחסית. הם פורחים בסתיו לפני צאת העלים וניכרים בחורף ובאביב בעלים מסולסלים באופן ייחודי (איור 9.1.15).

איור 9.1.9: בתת ספר של סירה קוצנית ושלהבית קצרת שניים ליד להבים

איור 9.1.10: בתת ספר עם כמות רבה שלעירית גדולה, בעקבות כריתה ורעייה מוגזמת במשך שנים רבות

איור 9.1.11: סירה קוצנית עם פירות צעירים

איור 9.1.12: שלהבית קצרת שניים – מהצמחים האופייניים לבתות הספר של ארץ ישראל

איור 9.1.13: 1. נואית קוצנית בסוף הקיץ לאחר שנות בצורת ממושכות 2. ענף נושא סעיפים קוצניים נושא פירות מכונפים צעירים

איור 9.1.14: נואית קוצנית, לבלוב חורפי בשנה גשומה. עלי החורף ארוכים ומתחתם, בבסיס הגבעול המתפתח, עלי קיץ קטנים

איור 9.1.15: עלים מפותלים של חלמונית גדולה