החצב והדורבנים; חילופי חברות במהלך איכלוס תצורת הלשון על-ידי צמחים

פורסם: 16 בספטמבר 2012, כט באלול תשע"ב | עודכן: 13/05/14

1.5. החצב והדרבנים

אחד הצמחים הבולטים והמעניינים ביותר בין מלווי האוכם בתחום רום פני-הים הוא חצב מצוי. החצב מצוי בכל שאר חלקי הארץ, אך רק כאן הוא מצוי דרך קבע בשקעים או בורות (איור 8.1.34). במהלך שנות ההוראה של החתך במדבר יהודה הגעתי לתחנה זאת בכל שנה. יובל ספיר (אז ממדריכי העזר) הסב תשומת לבי לבור ובו שרידי בצל אכול של חצב. זכרתי את סיכום מחקריו של פרופ' יצחק גוטרמן אודות הביולוגיה של צמחי בצל ופקעת שנאכלים על-ידי דרבנים.

במקומות אחרים החצב לא נאכל. מחברי הספר "החצב והיבלית", אפרים וחנה הראובני ציינו שיש מקומות בהם הבדווים מנצלים את בצלי החצב להכנת רעל נגד עכברים ועל כן מכנים את החצב בסאל פארר (בצל העכבר). אכילת גלדי הבצל על-ידי הדרבן מביאה לצמיחת הרבה פרטים ביחד, אלא שצריך היה ללמוד את דרכי החצב בכל חלקי הארץ על מנת להבין את ייחודו בחברת האוכם.

במאמר קצר שכתבתי על הנושא הסבתי תשומת לב לכך שרק באזור זה יש דרבנים אוכלי חצב. לא הייתה לי תצפית ישירה על מעשי הדרבן במקומות אלה. בחורף 2012 הגעתי אל תחנת האוכם ברום פני הים וצילמתי שוב את החצב שגדל בבורות הנחפרים על-ידי הדרבן. הבדווי עיסא שנמצא ברוב שעות היום ליד שלט רום פני הים ומחכה לתיירים ביחד עם הגמל שלו (שושי) בא והתעניין במעשי. שאלתיו אם ראה דרבנים אוכלים את הבצל – שמח והדגים איך הדורבן חופר ב"ידיו" בקרקע ואוכל את החצב. על שאלתי זאת זכיתי בציון "אתה בדווי" מפיו. לאחר היסוס שאל אותי איך מכנים הבדווים את החצב. פניתי מיד אל תאי הזיכרון בהם נמצאים חלקים מהספר של הראובנים ועניתי לו "סהיל" (תפרחות החצב עולות על פני הקרקע כאשר כוכב בשם זה המבשר את בוא סתיו עולה בשמי הדרום). מענה זה התקבל על-ידי עיסא באמירה שעכשיו הוא בטוח שאני בדווי.

1.6. מדבר קיצוני על תצורת הלשון בבקעת ים המלח

איור 8.1.34: חצב מצוי שגלדי בצלו נאכלו על-ידי דרבנים מלבלב מתוך בור שנותר במקום

במרחק קצר מתחנת רום פני הים מגיעים על כביש מס' 1 אל מסעף כביש מס' 90. ליד תחנת האוטובוס אפשר לראות קיר של הסלע הרך שבונה חלקים ניכרים בבקעת ים המלח – תצורת הלשון. זה סלע דק גרגיר ומבחינת ענייננו בצומח, זאת תשתית מלוחה והצומח עליה דל. צמחים עמידי-מלח כמו אהל מצוי, אבי-ארבע מלוח וחייעד ספרדי יוצרים כתמים בשלטונם בשנים גשומות. שני הראשונים מאדימים לקראת הבשלת הזרעים. הכלורופיל שבגופם מפסיק לתפקד וצובענים (פיגמנטים) אדומים נראים על פני כל חלקי הצמח (איורים 8.1.35, 8.1.36). שני מאמרים מדעיים נכתבו על המערכת האיקולוגית הייחודית בה שולט אהל מצוי ( Danin, 1976; Danin & Barbour, 1982) במקום זה.

ייחוד ביולוגי נוסף של מקום זה הוא במציאותם של שלבים שונים בהתפתחות של קרום ביולוגי (microbiotic crust). כחוליות, חזזיות, טחבי כבד וטחבי עלים חוברים זה לזה ומביאים לשינויים בתכונות הקרקע. כאמור, סלעי תצורת הלשון רכים ומתמלחים על-ידי מי הגשם. במקומות בהם יש שטיפה של שכבת הקרקע העליונה מתפתח עליה קרום שנראה כקרקע סדוקה (איור 8.1.37). המרכיב העיקרי של קרום זה הוא כחוליות חוטיות (Microcoleus vaginatus) אשר מתחילות רצף של שינויים (סוקצסיה) המובילים לטיוב הקרקע. הכחוליות נראות בהגדלה מיקרוסקופית (איור 8.1.38) כאלומה של תאים ירוקים עטופה במעין שרוול שקוף של רב-סוכרים ריריים. כאשר הקרום היבש נרטב במי גשם תופח המעטה, נעשה רירי, והתאים הירוקים זוחלים אל עבר האור שבפני השטח. צבעו של השטח נעשה ירוק (איורים 8.1.39, 8.1.41, 8.1.42) ובהתייבשו חוזר לצבעו החום-בהיר (איור 8.1.43). הריר המתייבש בכל הקרום עתיר חוטי הכחוליות מביא להתכווצות של הקרום ובמהלך הזמן לקריעתו למצולעים (פוליגונים; איורים 8.1.42-8.1.39). כל עוד הקרום רטוב הכחוליות צומחות ומתפשטות באופן אופקי.

החץ שבגבול הפוליגון (באיור 8.1.40), מעל לספרה 8, מצביע על סדק בו גובה השטח משני צדדיו שווה. החץ שמעל הספרה 10 מורה על סדק בו הפוליגון המרכזי צמח באופן שהקרום כבר לא יכול להתחבר בשני הפוליגונים ועל כן הוא צומח ומתפשט מהפוליגון הימני אל מעל פני הפוליגון השמאלי. תהליך דומה מתרחש גם ליד החץ המרוחק מהסרגל. בשוליים המורמים של הפוליגון תנאי הגידול שונים מאלה המתקיימים במרכזו. במקומות אלה (איור 8.1.41) מתפתחות חזזיות שמתחילות להראות כנקודות בולטות (ליד החץ) ומתפתחות למעין חומה במקום בו היה בעבר סדק (איור 8.1.42). בהמשך התהליך (איור 8.1.43) החזזיות מטשטשות את מופע הפוליגונים והתפתחותם במרכזיהם הופכת את פני השטח מחוספסים. בדיקות של מליחות הקרקע הראו שבשלבים הראשונים בהם הקרום התקיים ללא בליטות, הקרקע מלוחה. במקומות מחוספסים הקרקע שטופה (עקב הקטנת נגר-עלי והגדלת חדור מים לקרקע). כל מרכיבי הקרום תורמים לכליאת אבק ובמהלך השנים מתרוממים גושי קרקע מעל שכבות שהושקעו על-ידי נחלים שהסיעו חלוקים אל שולי אגם הלשון (איור 8.1.44). תהליכי בליה וסחיפה של הקרקע שמעל הקרום הביולוגי נסקרו במאמר של דנין וברבור (1982).

איור 8.1.35: אהל מצוי לאחר פריחה ולקראת התייבשות בשקע מקומי של משטח קרקע מלוחה בבקעת יריחו

איור 8.1.36: צמחי אהל שנעקרו משקע דוגמת המצוי באיור 8.1.35. הצמח הירוק נושא הפרחים היה במרכז השקע, קיבל כמות מים גדולה יחסית שגם שטפה את בית השורשים שלו. הצמח הקטן ביותר מימין גדל בשולי השקע, מקום בו כמות המים הייתה נמוכה וכמות המלחים גבוהה יחסית

איור 8.1.37: קרום קרקע שעיקרו כחוליות חוטיות שצמחו על קרקע מלוחה. צמחי אהל מצוי זעירים גדלו משמאל למעדר

איור 8.1.38: כחולית חוטית (Microcoleus vaginatus) שגדלה על אגר וצולמה על-ידי פרופ' אינקה דור. קוטר ה"חוט" על תאיו הירוקים ומעטה הפוליסכרידים השקוף כ-100 מיקרון

איור 8.1.39: קרום כחוליות שהורטב בגשם. התאים הירוקים זחלו מהמעטה שלהם אל פני השטח שהוריקו

איור 8.1.40: מצולע (פוליגון) בקרום כחוליות לאחר שמרכיביו צמחו לצדדים, עלו מעל נקודת המפגש עם המצולע השכן (ליד החץ התחתון), התרוממו ליד החץ העליון ונותרו בגובה אחיד ליד החץ האמצעי

איור 8.1.41: קרום כחוליות רטוב וירוק. שלוש חזזיות החלו להתפתח ליד השוליים המורמים של המצולע שמימין לחץ

איור 8.1.42: קרום כחוליות רטוב בו מרובות חזזיות קרקע שצמחו מעל שוליים מורמים של מצולעי הקרום

איור 8.1.43: קרום ותיק בו "גבעות" של חזזיות לאורך מה שהיה גבול המצולע (ליד החץ) ושקעים מאוכלסים במרבד של טחבי עלים וטחבי כבד. פה ושם נותרו כתמים בהירים של כחוליות

איור 8.1.44: כתמי קרקע שנכלאה מעל שכבת חלוקי-נחלים בתהליך הסוקצסיה המובא באיורים 8.1.40-8.1.37