בתות הספר וצומח הערבות

פורסם: 7 באוגוסט 2012, יט באב תשע"ב | עודכן: 13/05/14

1.2. בתות הספר

בשולי החבל הים-תיכוני, על שטחים בהם כמות המשקעים השנתית הממוצעת 250 עד 350 מ"מ, מפותחות בתות ספר. על סלעי גיר קשים שולטת סירה קוצנית (איור 8.1.16) המלווה בשלהבית קצרת-שניים (איור 8.1.17). בבית גידול זה אין צמח שמתפתח לממדים שמצלילים על שיחי הסירה. כך ניתן לשער שבית גידולם הראשוני של סירה קוצנית וקידה שעירה הוא בתות הספר; כאשר ניטשו שטחי חקלאות שהחליפו חורשים של העבר במרכז החבל הים-תיכוני, התפתחו במקום בתות ים-תיכוניות. בשנות ה-1960 ניתן היה לראות בדרך ירושלים – יריחו שטחים ניכרים של בתות ספר בשלטון סירה על גיר קשה. עם הרחבת הכביש נמנעת כיום הגישה אל בית גידול זה לאורך כביש מס' 1. הבדווים שהתיישבו בקרבת הכביש מנצלים היטב את שיחי הסירה ומלוויה להסקה ועדריהם ניזונים מעליה. לאורך המדרונות בין העיר "מעלה אדומים" לבין מישור אדומים (אזור התעשייה שלידה), מצויים שרידי בתות ספר שכל הצמחים המעוצים שבהם נכרתו והצמחים הרכים שאינם רעילים נאכלו על-ידי עדרי הבדווים. לצמחים רעילים וקוצניים יש כאן יתרון ביולוגי. קשה להמליץ לעורכי סיור בוטני על עצירה ללמידת הצומח הנותר לאחר כריתה ורעייה ועל כן נעבור מחגורת צומח בתות הספר ונפנה ישירות אל חגורת הצומח הבאה.

איור 8.1.16: בתות ספר במורדות הר עמשא, דרום הרי יהודה

איור 8.1.17: שלהבית קצרת-שניים, צמח אופייני לבתות הספר בישראל. מימין חתך בעלה קיץ עתיר שערות לבנות מסועפות

1.3. צומח הערבות

בהמשך דרכנו מזרחה מתחלפת מחלקת הצומח של בתות הספר (Ballotetea (ubdulatae במחלקת צומח הערבות (Artemisietea sieberi). המסלע במרבית השטח הוא קירטון או חוואר שהם סלעים רכים. מי הגשם הנספגים בשכבות הקרקע העליונות מתאדים ומותירים בקרקע את המלחים המצויים בהם (8 מ"ג לליטר). במהלך עשרות אלפי שנים הקרקע התעשרה במלחים והצמחים הגדלים במקום עמידים למלח. רבים מהם בני-שיח ממשפחת הסלקיים. כל בן-שיח כזה שולט בתחום מסוים ונוצרות במקום חברות בשלטון של מין יחיד. מלחית אשונה היא המין הפחות עמיד למלח בקבוצה זאת ושולט על המדרונות ליד כפר אדומים, מישור אדומים ו"השומרוני הטוב" שבראש מעלה אדומים (איורים 8.1.18, 8.1.19). מכאן ומזרחה ניכרת השפעה חזקה של המפנה על הצומח המקומי. בעוד שעל המדרונות הפונים דרומה גדלים בעיקר בני-שיח, הקרקע שביניהם במדרונות הפונים צפונה מכוסים במרבד צפוף – מעין דשא של סיסנית איג (איור 8.1.19). הצמח חומק בזכות נופו הנמוך (4-3 ס"מ, איור 8.1.20) וצמיחתו האיטית מהשפעתם הקשה של העדרים המכרסמים. מרבדי סיסנית המתעוררים לפעילות ירוקה עם רדת הגשמים הראשונים מבליטים את ההבדל בין מפנים דרומיים וצפוניים (איורים 8.1.18, 8.1.19).

צמחי הסיסנית צומחים מעל האבק הנישא ברוח ונכלא בין עליהם (איור 8.1.20) וחלקיהם התת-אדמתיים בני השנים שעברו נראים בעומק הקרקע שהצטברה. טחבי כבד, טחבי עלים וחזזיות קרקע צומחים ברווחים שבין גושי הסיסנית הפעילים (איור 8.1.21) וכמו הסיסנית הם צומחים מעל האבק ששוקע עליהם, נשטף אל הסדקים שבקרום המיקרוביוטי ונכלא. היעילות של כליאת האבק וצמיחה מעליו מתבטאת בטיב הקרקע ובפני השטח של מדרונות שונים במדבר יהודה. המדרונות הפונים צפונה חלקים עם קרקע דקת-גרגיר בעומק 100-50 ס"מ בעוד שבפונים דרומה חשופים הסלעים והאבנים בפני השטח המחוספסים. בשנים גשומות נובטים במשטחי הסיסנית צמחי שלח הערבות שצובעים את המדרונות בשפע פריחתם (איורים 8.1.22, 8.1.23). שיחי מלחית אשונה מחדירים שורשיהם לשכבות קרקע מלוחות בהן אין להם מתחרים. המלחים שנקלטו בגוף המלחית מוחזרים עם התייבשות העלים ונשירתם אל פני הקרקע. הם ממליחים את הקרקע שמתחת לשיחים (איור 8.1.24), הקרקע המלוחה נותרת חשופה מצמחים ותוצאותיו של תהליך מיחזור המלחים (recycling) בולטים למרחק רב.

תופעה זאת מצויה גם בצמחים עמידי-מלח אחרים בחגורות נוספות של צומח הערבות. אשליל שעיר (איור 8.1.25) שייך למשפחת האשליים שמרבית בניה מצוידים בבלוטות שמפרישות את עודפי המלח בתמיסות הנובעות מבלוטות מיוחדות שיש על פני העלים (איור 8.1.25 מימין). תמיסות אלה מתייבשות והמלח מתגבש על פני העלים. שטחים רבים בהם הייתה מפותחת חברת אשליל שעיר עברו פגיעה קשה על-ידי בנייה, סלילת כבישים או רעיית יתר. קשה כיום להנחות את המתעניין אל שטחים בהם שולט אשליל שעיר בסמיכות לכביש מס' 1.

איור 8.1.18: מדרונות ממזרח לכפר אדומים. המדרונות הירוקים שמימין לערוצים פונים צפונה, מכוסים במרבד רציף של סיסנית איג ופניהם חלקים. במדרונות שמשמאל חשופים סלעים בהעדר כסות קרקע

איור 8.1.19: חברת מלחית אשונה מלווה בסיסנית איג ליד כפר אדומים במפנה צפוני

איור 8.1.20: חתך בשכבת סיסנית איג מראה שרידי צמחים בעומק הקרקע שהצטברה בין עלי הצמח שצמחו ועלו

איור 8.1.21: קרום קרקע בין גושי סיסנית; ניכרים בקרום שני מינים של טחב הכבד ריקציה (Riccia), חזזית שחורה וחזזית קרקע ורודה (טסית וורודה)

איור 8.1.22: מדרונות בשלטון של שיחי מלחית אשונה. במפנה הצפוני מפותח מרבד צבעוני של שלח הערבות שהתפתח ברווחים שיש במרבד הסיסנית

איור 8.1.23: שלח הערבות בפריחה

איור 8.1.24: קרחת במרבד הסיסנית מתחת לשיח של מלחית אשונה שהעלתה מלחים מעומק הקרקע, הותירה אותם בפני השטח ופגעה בגושי הסיסנית שנפגעו מהמלחים

איור 8.1.25: אשליל שעיר ששולט בשטחים של קרקע מלוחה. מימין גבישי מלח מעל בלוטות המפרישות תמיסות מלוחות. בתמונה משמאל עלי חורף גדולים ובחיקם עלי קיץ