כליאת אבק על-ידי יפרוק המדבר במדבר הקיצוני

פורסם: 5 באפריל 2012, יג בניסן תשע"ב | עודכן: 12/05/14

התבוננות ראשונית בכליאת אבק על-ידי יפרוק המדבר נידונה בצומח של בקעת עובדה, שם מצויה כמות מרובה של הצמח בערוצים קטנים הבונים את הצומח הצפוף של נחל עובדה ונחל בקעתיים. מניפות הסחף של נחלים אבניים היורדים מהרי דרום הנגב אל הערבה מצטיינות בצומח דל ביותר (איור 7.1.41). בעקבות 15 שנות בצורת ששררו באיזור לאחרונה מתו צמחים רבים והותירו שלדים שמתמודדים עם קירצוף על-ידי כמות גדולה של גרגירי חול המוסעים בסמוך לפני הקרקע. המציאות המתמדת של רוחות צפוניות יבשות בערבה מוכרת למי שהלך שם ובודאי למתגורר באזור. מפתיע על כן לראות צמחים בודדים של שיחי מדבר המצליחים להתמודד עם המצב, לכלוא קרקע וליצור סביבם תלולית קרקע דקת גרגיר (איורים 7.1.42, 7.1.43).

הצמח החי מתפקד באופן מתמיד בכליאת קרקע דקת גרגיר. סביר להניח שהסיבה היא יעילות הצמח כשובר רוח כאשר נופו צפוף יחסית הודות לסעיפים הירוקים של הגבעולים (איור 7.1.44). כאשר הצמח מת לאחר שנות פעילות ממושכות או בצורת ממושכת סביר להניח שמתחילה סחיפה של הקרקע החשופה. ראוי לחקור אם מפותח קרום ביולוגי על פני תלולית הקרקע ומגן עליה באופן חלקי או מלא מפני סחיפה. דוגמות קרקע בודדות שלקחנו במקום אבדו בדרך הנפתלת בין השדה למעבדת הקרקע.

התלוליות הבודדות שראינו במניפת נחל אודם ליד קיבוץ סמר מלמדות אותנו על כושר כליאת האבק של יפרוק המדבר ומרמזות על הפוטנציאל של הצמח (איורים 7.1.43-7.1.41). הוסף בדמיונך עשרות צמחים סביב הצמחים הבודדים שבאיורי נחל אודם ותקבל מערכת יעילה לכליאת קרקע (איור 7.1.45). יפרוק המדבר שולט בנדבכים גבוהים של חברות צמחי ערוצים במדבר הקיצוני. באגנים ששיפועם אפסי כמו בקעת עובדה וערבת יפרוק שבערבה, מתפצלים נחלים גדולים להרבה ערוצים קטנים שכל אחד מהם מעביר כמות מים קטנה. בעוד שבערוץ הגדול והצר מצויים עצים ושיחים בשפע, בערוצים הקטנים כמות המים הזמינה נמוכה והhשולטים הם בני-שיח עמידי יובש דוגמת יפרוק המדבר (איור 7.1.45).

בין שיחי היפרוק אפשר לראות כתמי חצץ וכתמי קרקע חומה המבטאים תהליכי בניית קרקע וסחיפתה. דורות רבים של תושבי בקעת עובדה התבססו במשך אלפי שנים על מציאות עמקים רחבים עתירי קרקע בבקעת עובדה וברכס שיירות. אם הייתי מצליח לקבץ את תושבי העמק מדורות העבר הם היו מהווים עם גדול והייתי ממליץ להם לצייר על דגלם גבעולי יפרוק המדבר נושאי פירות מכונפים (כבאיור 7.1.44.)

איור 7.1.41: מניפת הסחף של נחל אודם ליד קיבוץ סמר עם שיח יפרוק המדבר שכלא מרכיבי קרקע דקי גרגיר שהוסעו ברוח

איור 7.1.42: שיח יפרוק המדבר שכלא קרקע דקת גרגיר שהוסעה ברוח

איור 7.1.43: שיח יפרוק המדבר מת שכלא קרקע דקת גרגיר שהוסעה ברוח

איור 7.1.44: צמחי יפרוק המדבר על תשתית בה יש כמות מספקת של מים. השיחים בעלי צמרת צפופה הכולאת קרקע ביעילות. משמאל למטה ענף מסועף הנושא פירות מכונפים

איור 7.1.45: נחל בקעתיים בו גדלים שיחי יפרוק המדבר שכלאו קרקע דקת גרגיר שהוסעה למקום ברוח ובמי שטפונות

בביקורי בשחרות ובבקעת עובדה ב-1994 התרשמתי עמוקות מהצפיפות הרבה של צמחי רב-זקן קירח (איור 7.1.46) בנחל שחרות. זהו צמח נדיר יחסית בארץ, לעליו ריח לימון, אפשר לתבל בהם תה מדברי ותפוצתו מצומצמת לקצה המשולש של דרום ישראל. בנחל שחרות גדלו גושים רבים של הצמח בצפיפות גדולה יחסית. כשנשאלתי לעתים היכן אפשר למצוא צמח זה הייתי יכול להצביע במשך שנים ספורות על נחל שחרות כמקום בטוח למציאתו.

באביב 2010 עברנו בטיול של חיפוש צמחים לאורך נחל שחרות, ביום של סופת אבק קשה. ההפתעה אליה הספקנו לשים לב היתה שמלבד 5-3 פרטים ירוקים שגדלו בסדקי סלע בראש הערוץ, כל צמחי הרב-זקן מתו והקרקע שלכדו החלה להסחף בשטפונות של 2010. האזור סבל מבצורת ממושכת בת כ-15 שנים וצמחים רבים מתו. בעוד שבמהלך חייו מהווה גוש הרב-זקן כולא-אבק יעיל, עם מותו (איורים 7.1.47, 7.1.48) מתחילה סחיפת קרקע על-ידי מי שטפונות ורוחות. בעוד שבעבר היו שרידי חיים בגושי הרב-זקן מהם חל שחזור הגושים, הבצורת הקיצונית של 15 השנים הביאה ל"קטסטרופה" ולמוות מוחלט. מעניין יהיה לצפות בשנים הבאות אם וכיצד חוזר הצמח לתפקידיו בצומח ובקרקע של נחל שחרות.

איור 7.1.46: רב-זקן קירח במצב צמיחה ופריחה בשנה גשומה, נחל שחרות, דרום הנגב

איור 7.1.47: רב-זקן קירח שמת לאחר 15 שנות בצורת רצופות. בעת שהיה חיוני ופעיל כלא הצמח קרקע דקת גרגיר הבולטת על הרקע האבני של אפיק הנחל

איור 7.1.48: רב-זקן קירח שמת לאחר 15 שנות בצורת מלאה ונעקר למען הצילום

מוזכרים בעמוד זה