אבק במדבריות - מקורות וכליאה על-ידי כחוליות חוטיות

פורסם: 7 בפברואר 2012, יד בשבט תשע"ב | עודכן: 12/05/14

הקדמה

כל אחד מאתנו, החי בישראל או בשכנותיה, מתרגל לחיות עם העובדה שיש הצטברות מתמדת של אבק בבתינו, על מכוניותינו ובנופי הבור והמזרע הסובבים אותנו. שולחנות בחדר שנותר סגור לתקופה של אי-אלו חודשים יביכו את בעליהם הנכנסים לחדר עם אורחים (ואין חכם כבעל ניסיון). האבק נישא באוויר העירוני ובשטחים הפתוחים ללא הפסקה (איורים 7.1.1, 7.1.2) וראוי לעצור לרגע ולהתבונן במקורות האבק ובהיעלמותו או השקעתו בסביבתנו הקרובה והרחוקה.

ידידי ד"ר אלי גנור ערך בשנות ה-1960 את עבודת הדוקטור שלו על מוצא האבק ותרומתו לבניית הקרקעות בישראל. ב-1968 חוויתי במרכז סיני סופת גשמים שלוותה ברד שגרגיריו בגודל ביצי יונים (איורים 7.1.6-7.1.3). בתום מטר הברד ראיתי אבק מכסה את אבני הצור במישור החצץ שהוכה על-ידו "נמרצות"; ברור שהאבק שהשתחרר מקרומי הקרקע נעשה זמין להסעה ברוח. הבאתי לאלי מידע מקורי זה והתחלתי להתעניין בכך באופן אישי. במחקרי על בליית סלעי-גיר למדתי שגרגירי אבק גירני נוצרים כתוצאה מפעילות חיידקים, כחוליות וחזזיות החיים על פני ובתוך סלעים (איור 7.1.7). למידע נוסף בנושא זה הוקדש באתר זה פרק שלם בספר "בעקבות צמחים".

בתקופה בה התעניינתי בקרומים ביולוגיים המפותחים על קרקעות מדבר השתתפתי בכינוסים מדעיים בינלאומיים שערך מורהו של אלי גנור, פרופ' דן יעלון, והרציתי על תפקידם של כחוליות, חזזיות וטחבים בכליאת אבק בבקעת ים המלח. במחקר שערכנו על הסוקצסיה בחולות קיסריה (Danin & Yaalon, 1982) היה לאבק שנכלא בצומח תפקיד חשוב בשינוי וטיוב הקרקע החולית. ממצאי מחקר זה מובאים בפרק ד' באתר הנוכחי; מצויה שם גם הגדרה פיסיקלית של חרסית, סילט וחול המרכיבים את האבק. לימים כתבתי מאמרים על כליאת אבק ביחד עם אלי גנור (Danin & Ganor, 1991, 1997) בהם תרמתי מידע על טיפוסי הצמחים המתפקדים בכליאת האבק.

במחקר של 1991 עסקנו בכליאת האבק על ידי טחבי עלים במדבר. במחקר השני הצגנו את תפקיד דשא שיוצרת סיסנית איג עם טחבי עלים, טחבי כבד וחזזיות בכליאת אבק במדבר יהודה. החל משנת 2000, חזרתי לעסוק בכליאת אבק במדבר הקיצוני של הערבה ובבקעת עובדה שבדרום הנגב. אני שואף להציג בפרק הנוכחי את התמונה הכללית המתבהרת לאיטה עם כל סיכום של מרכיב זה או אחר בתצרף (פאזל) האינסופי שאפשר לכנותו "כליאת אבק במדבריות".

איור 7.1.1: סופת אבק חודרת לצפון הנגב במבט מהאוויר (אם הצלם שאיני יודע שמו מוכן ששמו ירשם, אנא…)

איור 7.1.2: שדרות מגנס בגבעת רם, ירושלים ביום של סופת אבק חזקה

איור 7.1.3: ענן קטן נראה בשמיים קיציים של מרכז סיני

איור 7.1.4: ברד בגודל של ביצי יונים ירד עלינו ביום כמעט קייצי

איור 7.1.5: כדורי ברד שרוכזו למען הצילום במהלך הסופה

איור 7.1.6: כדור ברד פגע בקרום שעל פני השטח וחדר לקרקע. גרגירי קרקע שהיו כלואים השתחררו והם חופשיים להיסחף ברוח או במים

איור 7.1.7: חתך בסלע מדברי. בלייה ספוגית של קרקעית גומה קטנה משחררת גרגירי גיר זעירים המוסעים כחלק מהאבק

כליאת אבק על-ידי כחוליות, חזזיות, טחבי עלים וטחבי כבד בבקעת ים המלח

מחשופים רבים של תצורת הלשון מצויים בסמיכות לצומת הכביש עוקף יריחו (מס' 90) עם כביש מס' 1, כ-7 ק"מ מדרום-מזרח ליריחו. במקרים רבים הסלע הרך מפורר ומליחותו רבה. בשנים רגילות לא גדל על תשתית זאת אף צמח ובשנים גשומות יחסית מתפתחים פה ושם צמחים חד-שנתיים עמידי מלח בני משפחת החיעדיים. כאשר שכבה עליונה דקה נשטפת במידה מספקת מתפתח עליה קרום (איור 7.1.8) של כחוליות חוטיות שתאיהן עטופים במעטה רירי (איור 7.1.9). מאמרים מדעיים מעמיקים פורסמו על-ידי דור ודנין (Dor & Danin 1996, 2001). כאשר שכבת קרקע עם קורי כחוליות מתעבה ונרטבת בגשם, בוקעים התאים העטופים ריר, זוחלים אל פני השטח ומייצרים מעטה רירי נוסף אליו נדבקים גרגירי קרקע שמגיעים עם הרוח. כאשר מתבוננים במיקרוסקופ אלקטרוני על פני קרקע עם כחוליות רואים שכל הגרגירים דבוקים אל מעין שטיח של ריר שיוצרות הכחוליות (איור 7.1.10). גרגיר אבק או חול שנטמע הפך להיות חלק מקרום הכחוליות ונשאר מקובע במקום.

איור 7.1.8: סלע מלוח מתצורת הלשון שנשטף באופן מקומי ואיפשר התפתחות כחוליות חוטיות שגרמו ליצירת קרום דק

איור 7.1.9: הכחולית Microcoleus vaginatus שגודלה על אגר מראה אלומת תאים ירוקים עטופה במעטה רירי

איור 7.1.10: פני שטח של קרום כחוליות. ריר של רב-סוכרים (פוליסכרידים) קושר את הגרגירים והם כלואים בקרום

מוזכרים בעמוד זה