הצומח בעמקי החול הרחבים החוצים את רכס שיירות; עציון פרסי

פורסם: 12 בדצמבר 2011, טז בכסלו תשע"ב | עודכן: 12/05/14

במוצא נחל חיון מבקעת עובדה צפונה מצוי שטח גדול של קרקע אבקית המכסה את התשתית החצצית. הצומח השיחני דל ויפרוק המדבר, שכל פרטיו חיים, מכסה 5-1% מהשטח. בין השיחים, לאחר שטפונות בהם פיזור המים יעיל (איור 6.1.23), מתפתח מרבד רציף של צמחים חד-שנתיים (איורים 6.1.24 – 6.1.27). קטע בן 10 קמ' של נחל חיון מהווה הפתעה לכל מי שהתרגל לנופו הצחיח של דרום הנגב. ערוצים דומים במישורי החצץ של מרכז סיני נסכרים על-ידי הבדווים בסכרים העשויים קרקע וענפי-שיחים שבורים ומשמשים לחקלאות. ראיתי טרסות כאלה בסיור אווירי ואיני יודע מה הבדווים, שחרשו בסיוע גמליהם, גידלו שם.

איור 6.1.23: זרימת נחל חיון בעת שטפון בבקעת עובדה ב-1991 (צילום – ע.אבנר)

איור 6.1.24: שפע חד-שנתיים לאחר שטפון במזרח בקעת עובדה על גבי נחל חיון (צילום – ע.אבנר)

איור 6.1.25: גם החסידות מתפעמות מדשא ירוק במדבר הקיצוני (צילום – ע.אבנר)

איור 6.1.26: מלעניאל מצוי מבשיל זרעיו במזרח בקעת עובדה בין שיחים בודדים של יפרוק המדבר (צילום – ע.אבנר)

איור 6.1.27: קחוון ושן הארי צובעים בתורם את נחל חיון במזרח בקעת עובדה (צילום – ע.אבנר)

הצומח בעמקי החול הרחבים החוצים את רכס שיירות

סחיפת אבק וחול ממורדות הגבעות אל העמקים על-ידי רוח ומים הביאה ליצירת עמקים עתירי קרקע. המרקם החולי-לסי מביא ליצירת משטר מים טוב יחסית המתבטא בהתפתחות צומח שיחני צפוף. חידור מים לקרקע חולית יעיל יותר מאשר לקרקע דקת גרגיר ואחזקת המים של התערובת טובה מזו של חול נקי. היסטוריה ממושכת של השקעה וסחיפה של מרכיבים שונים יצרה תשתית הטרוגנית בנחלים הרחבים וקשה כיום להסביר שלטון של מינים שונים ללא בדיקות קרקע פרטניות. מיני הצמחים השיחניים העיקריים שתיפקדו כשולטים בקטעים שונים של הנחלים הרחבים של רכס שיירות הם: יפרוק המדבר, זיזיים חשופים, ערטל מדברי, לענה חד-זרעית, קרוטלריה מצרית, רותם המדבר, עציון פרסי, רכפתן מדברי, אטד ערבי ושרביטן ריסני.

העצים המצויים בשטח הם: שיטת הנגב ושיטה סלילנית. עצי שיטת עלי-הערבה שמקורם בשטחי הנוי ליד שדה התעופה הצבאי שבמרכז העמק גדלים פה ושם. כ-15 שנות בצורת גרמו למוות של כ-90% מהשיחים בשטח. יש קטעים בנחלים הנדונים בהם מרבית השיחים נותרו בחיים מסיבות שקשה להסבירן ללא בדיקות קרקע וחקר ההיסטוריה של זרימות מקומיות בעמקים. סביר שהשיחים בקטעים אלה יסייעו לשיבת המינים לשטחים בהם נכחדו הצמחים בבצורת הממושכת. חיוניות הזרעים של יפרוק המדבר קצרת מועד והשיחים שנותרו בחיים יוכלו לשמש מקור זרעים לעתיד.

הגשם של 2010 הביא לנביטה והתפתחות של סילון קוצני ופרעושית גלונית, אשר המשיכו להתפתח השנה והגיעו למימדים גדולים ונדירים בקטעי נחלים בהם היה כנראה ריכוז של מים אשר לא נוצלו על-ידי צמחים אחרים (6.1.32). בני שיח נמוכים נפוצים שנלווים לנזכרים כאן הם פגוניה ערבית, פגוניה רכה וכוכב ריחני. הצמחים החד-שנתיים שליוו את בני השיח בשנה שעברה ושרידיהם מצויים ונפוצים בשטח הם: לחך גלילי, דרדר המדבר , שושנת-יריחו אמיתית , שלח הערבות ושלח מאונקל.

חברת עציון פרסי

עציון פרסי גדל בישראל בקרקעות חוליות עמוקות של מדבר קיצוני. מרבית הפרטים של צמח זה בישראל מצויים בערבה ומיעוטם בבקעת עובדה ובעיקר בנחלים החוצים את רכס שיירות. בחולות הנודדים של נחל כסוי צפיפות הצומח גדולה יחסית ובשנים הגשומות שלפני 1994 היו שטחים בשלטונו (איור 6.1.28). התאמתו העיקרית לחול היא יכולתו להעמיק שורשים בתשתית החולית. כאשר הצמח מתכסה בחול וצמרתו מציצה מהחול הוא עובר את זמן הכיסוי ומתחדש אחריו. אם הכיסוי מלא והצמח נקבר הוא עלול למות.

סיבה שניה למות שיחים או עצים של עציון פרסי היא הבצורת. עשרות פרטים מתו במהלך הבצורת של 15 שנה בנחלים של רכס שיירות. שטחים חוליים, בהם תנועת החול מועטה, היו מכוסים בכמות רבה של בת-מדבר מצרית (איורים 6.1.31-6.1.29) בשנת 1994 הגשומה. בשנת 2010 ירד מטר יעיל (אפקטיבי) בנחל כסוי והייתה נביטה, צמיחה ופריחה של צמחי בת-מדבר מצרית בקרקעות חוליות של נחל כסוי ובמיוחד במרכז העמק בו התרחשה כנראה זרימה. בשנת 2011 המשיכו לצמוח ולפרוח חלק מצמחי בת-המדבר שהתפתחו ב-2010 והם נראים כשיחים נמוכים של צמחים רב-שנתיים.

איור 6.1.28: עציון פרסי שורד כיסוי חלקי בחול

איור 6.1.29: בת-מדבר מצרית בשנה גשומה 1994

איור 6.1.30: שגשוג של בת-מדבר מצרית בשנה גשומה – 1994

איור 6.1.31: מרבד של בת-מדבר מצרית על חול שתנועתו מועטה

איור 6.1.32: סילון קוצני משגש ופורח ב-2011 במרכז נחל כסוי, תוך ניצול מי הגשמים של 2010