סחיפת חולות ברוח והשפעת רסס הים על הצומח

פורסם: 19 באוקטובר 2011, כא בתשרי תשע"ב | עודכן: 12/05/14

5.1 צומח של חול בתנאי סחיפת-רוח

למרות שמרביתו של השטח המוגן מפעילות האדם מראה תהליכי בנייה והתקדמות במהלך הסוקצסיה, יש כתמים קטנים של קרקע, שתפוצתם אקראית, בהם יש סחיפת יתר של הקרקע ובעקבותיה נסיגה של הצומח והתפתחות הרכב ייחודי של הצומח. מחקרים שנעשו באזורי חוף באירופה ציינו שבמקומות אלה יש אירועים מקומיים שדומים מחד לעלעולים במדבר (בהם אויר מסתובב במהירות גבוהה ותוך כך הוא שואב אבק מהקרקע) ולסופות טורנדו המוכרות בעיקר מארה"ב שם הן גורמות נזקים כבדים. בשטח נראים כתמים דוגמת איור 5.1.1 בו קבוצה של שיחי לענה חד-זרעית חשופי שורשים מלווה בקרקע דלה ללא מלווים רבים כצפוי בחברת לענה חד-זרעית מיוצבת.

אפשר להבין את התפתחותו של מצב זה עקב סחיפה מקומית על ידי מעין עלעול. אירועים אקלימיים כאלה אינם נפוצים אך השפעתם ממושכת. שני מינים שעברו התאמה אבולוציונית לתהליכי סחיפת רוח גדלים בחוף הים ובחולות המדבר כאחד. אלה הם בר-עכנאי שיחני וגלעינון החוף (משפחת הזיפניים). בחולות המדבר גדלים עוד שני מינים מהזיפניים והתאמתם דומה; אלה הם עוקץ-עקרב צהוב ולשון-שור נגבית. ההתאמה העיקרית של כל הארבעה היא כושרם להצמיח גבעולים משורשים חשופים (איורים 5.1.2, 5.1.3). כך, כאשר שורש נחשף בתהליך שתואר למעלה מתפתחים גבעולים מהקטע החשוף והגבעולים מאטים את מהירות הרוח במקום ומביאים להשקעת חול מקומית. שורשים שניתקו מצמח האם מסייעים כך לריבוי וגטטיבי של הצמח.

איור 5.1.1: חלקת חול בה חלה סחיפת רוח חזקה. שיחי לענה חד-זרעית נותרו עם שורשים חשופים שהשחירו ולא נפגעו מהיובש הודות למציאותה של שכבת שעם המגינה עליהם.

איור 5.1.2: גלעינון החוף בשטח בו החול נחשף מעל שורשיו וגבעולים מתפתחים מהשורש החשוף

איור 5.1.3: גלעינון החוף – גבעול מלבלב ומתפתח מהשורש החשוף שהשחיר

5.2. שטחי חקלאות קדומים

שטח גדול המצוי מצפון לנחל חדרה ומדרום לקיבוץ שדות-ים שימש, לדעת הארכיאולוגים, בעבר הרחוק לגידולים חקלאיים (מס' 3 באיורים 5.1.4 ו-5.1.5). המשבצות בולטות עקב מציאות של גבולות בהירים של המשבצות שמרכזן כהה. השוו מופעו של שטח זה לשטחי החקלאות הנהוגה בחוף הים בין רפיח לאל-עריש והמכונים מוואסי (mawasi). סוללות חול מורמות שם בערוגות גדולות המקיפות שטחי קרקע חקלאית בהם מי התהום קרובים לפני השטח ומנוצלים להשקייה.

מדרום ל"קייט ושייט" שמדרום לקיבוץ שדות ים ומצפון למפעל "אורות רבין" ניתן לראות כיום את שרידי הסוללות בהן הקיפו הקדמונים, כמשוער, את שטחי החקלאות שלהם. הקדמונים לא חפרו בחול והסוללות שלהם היו קרקע פסולת שפונתה מהעיר הגדולה של העבר – קיסריה לדורותיה. הקרקע בסוללות מכילה כמות גדולה של אבק, צבעה כהה מצבע החולות הצעירים וכן יש בה חרסים ואבני שיש איטלקי שאינן שייכות למקום ומקורם בעיר (איורים 5.1.6, 5.1.7). בנערותי הייתי בא לבקר את בן דודי עודד שהיה ממקימי קיבוץ שדות ים והולך על גבעות אלה לחפש מטבעות עתיקות. הממצאים אז היו מועטים כי אהרון ווגמן, חבר של עודד אשר לימדני "מלאכה" זאת כבר אסף את הגדולות שבהן למוזיאון של הקיבוץ. לימים כיניתי בסיורי התלמידים שלי את הסוללות "קרקע החרסים" והתברר שהן מסייעות לתת לתלמידים הקדמה לתהליכי ייצוב החול הסבוכים.

צמחי ידיד-חולות שנובטים ומתבססים על גבעות קרקע החרסים מקבעים חול נודד וצומחים מעליו. כאשר עורכים חתך בקרקע רואים את החול הלבן, שהגיע ברוח, מכסה את קרקע החרסים שהובאה בידי האדם למקום. הצבע הכהה של קרקע החרסים מסייע להדגשת התהליך. בשנות ה-1970, כשהתחלתי ללמד במקום מדי שנה בשנה, שלטו בשטחים הנמוכים שבין הסוללות רותם המדבר, לענה חד-זרעית ומלוויהם. לימים חדרה לשטח טיונית החולות (איור 5.1.8) ודחקה רבים מצמחי השקעים המקוריים. הטיונית הובאה ממערב ארה"ב על-ידי ד"ר צוריאל מייסד החווה לייצוב חולות בעמק עכו. הצמח הפלשני לא התחשב במייבא ובכוונותיו, התפשט בכוחות עצמו ומכסה כיום שטחי חולות ניכרים במישור החוף.

בשטחי החקלאות הקדומה אפשר למצוא על הסוללות של קרקע החרסים גם צמחי לענה חד-זרעית שממשיכים את פעילות כליאת החול של ידיד-חולות. לאורך דרך העפר מתחנת הדלק אל חוף הים אפשר לראות חתכי-קרקע בנבקות של ידיד-חולות ושל לענה חד-זרעית. צמחים הנלווים ללענה במהלך התפתחות טור חברות הצמחים בסוקצסיה מצויים על קרקע החרסים שהיא חולית שטיוב התנאים בה קשור בפעילות האדם בעבר. אחד מאלה הוא גומא הקרקפת (איור 5.1.9). הוא מצוי בתחילת דרך העפר (במזרחה) וגדל בשכבת חול שעוביה אינו עולה על 10 ס"מ. הוא בעל קנה שורש דק, אופקי, רוחבם של כל עליו דומה ותפרחותיו נישאות על עוקצים באורך 30-10 ס"מ.

בהמשך דרך העפר, במרחק של כ-100-50 מ' ממזרח לקו החוף נמצא בית הגידול הטיפוסי בו נאסף הצמח הטיפוסי (holotype) על פיו תואר גומא שרוני (איור 5.1.10). צמח זה גדל בחול עמוק, מתכסה או נחשף מחול לעתים קרובות (איור 5.1.11). שלא כמו גומא הקרקפת יש לו קני-שורש עבים, אלכסוניים, עליו התחתונים רחבים (איור 5.1.10 מימין) ובהתפתח התפרחת מתפתחים עלים צרים בשושנת העלים. גובה התפרחת מגיע ל-50 ס"מ ויותר והיא אינה סובלת מכיסוי מרבית הצמח על-ידי חול נודד.
בשטח זה ניתן גם להראות את פעילותם של בר-עכנאי שיחני וגלעינון החוף שהם צמחים המותאמים לסחיפת רוח חזקה.

איור 5.1.4: תצלום אויר של חוף השרון. 1. נחל חדרה, 2. לשון החול של חברת לענה חד-זרעית וארכובית ארץ-ישראלית, 3. שרידי חקלאות קדומה בין תחנת הדלק לים, 4. חברת חרוב ואלת המסטיק שכוסתה בחול.

איור 5.1.5: תצלום אויר של סביבת קיסריה ב-1945: 1. נחל חדרה, 2. לשון החולות של חברת לענה חד-זרעית וארכובית ארץ-ישראלית, 3. חלקות החקלאות, 4. חברת חרוב ואלת המסטיק.

איור 5.1.6: מבט מקרקעית של חלקת חקלאות עתיקה אל קירה העתיק. האבנים הן בעיקר שברי חרסים עתיקים בין שיחי רותם המדבר.

איור 5.1.7: פני "קרקע החרסים".

איור 5.1.8: טיונית החולות – צמח גר פלשן הדוחק צמחים מקומיים. הובא לארץ לייצוב חולות והתפשט אל שטחי חול רבים.

איור 5.1.9: גומא הקרקפת – צמח נמוך בעל טיפוס אחד של עלים שארוכים מעט מעוקצי התפרחות.

איור 5.1.10: גומא שרוני. העלים התחתונים בשושנת רחבים והעליונים צרים. המעבר חד ועל כן רואים פרטים רבים בעלי שני סוגי עלים. התפרחות נישאות על עוקצים ארוכים בהרבה מאורך העלים.

איור 5.1.11: גומא שרוני. גדל בחול עמוק, בעל קני-שורש אלכסוניים עבים וארוכים.

5.3. צומח חגורת הרסס של חוף הים-התיכון

כשהייתי סטודנט בשנות ה-1960 רווחה במחלקה לבוטניקה דעה שאחד הגורמים החשובים ביותר בהשפעתו על דלות צומח החולות הוא רסס מי הים התיכון. כאשר חקרתי את תפוצת הצומח בחולות החוף ראיתי שצמחים טיפוסיים לשטחי החוף אליהם מגיעות טיפות של מי הרסס מצויים ברצועה שרוחבה אי-אלו עשרות מטרים בלבד. בדיקות כימיות של מי הגשם הראו שכמות זעירה של מלחים נישאת במי הגשם גם עשרות קילומטרים ממזרח לקו החוף, אך ההשפעה של הרסס כגורם איקולוגי המשפיע באופן שלילי על חיי הצמחים מצטמצמת לעשרות מטרים.

כל שיח של לענה חד-זרעית ברצועת הרסס לאורך הים התיכון צרוב ומת בחלקו הפונה מערבה והוא צומח מזרחה. לעומת זאת רחוק מהחוף שיחי הלענה צומחים באותה מידה לכל הכיוונים. בשנים הראשונות להוראה הייתי מקבל עבודות סיכום מהתלמידים בהם רסס מי הים היה נחשב כגורם הראשון במעלה. הפסקתי לשלב הוראה של "צומח הרסס" בסיור של קיסריה והצטמצמתי לתהליכים המתרחשים בחולות. תלמידים שלא הקשיבו כראוי העתיקו לעבודות הסיכום שלהם מהספרות או מדוחות של השנים שעברו ומלחמת "החול ברסס" נמשכה. על מנת לראות את השפעת הרסס על תפוצת צמחים באופן ראוי, אני דוחה את הדיון בנושא זה לפרק בפני עצמו בו יסקרו חברות הצמחים של רצועת הרסס על קרקעות שונות מצפון הארץ עד לדרומה.