גומא מגובב בעל "מעטה שורש"; רותם המדבר ופעילותו

פורסם: 21 באוגוסט 2011, כא באב תשע"א | עודכן: 12/05/14

4.4 גומא מגובב ופעילותו

גומא מגובב שנלווה לעתים ללענה שייך לקבוצת צמחים אופייניים לחולות מדבר להם שורשים עם "מעטה שורש" (איורים 4.1.44, 4.1.45). מהשורש יוצאות יונקות צפופות שאינן נושרות ממנו עם התבגרו ומדביקות אליהן גרגירי חול (איורים 4.1.45, 4.1.46). בדיקות של צמחים בעלי שורשים דומים במדבריות מערב ארה"ב הראו שבבית-הגידול הזעיר של מעטה השורש קיבול המים גבוה פי 4-3 מזה של חול רגיל. במקום זה קיימת פעילות יתר של חיידקים קושרי חנקן. קיבוע של חנקן אטמוספרי מביא לשיפור מצב ההזנה בחול הדל. אבק הנישא ברוח מהמדבריות בקביעות נכלא גם הוא, ובמהלך השנים מטייב את הקרקע הנוצרת במקום.

איור 4.1.44: גומא מגובב, צמח מדברי המלווה לענה חד-זרעית בחולות החוף.

איור 4.1.45: קנה-שורש ומערכת שורשים של גומא הקרקפת. השורשים עטויים במעטה של יונקות קבועות אליהן דבוקים גרגרי חול (בצד ימין). משמאל, תקריב המראה שורשים עם יונקות לאחר ניעור החול מהם.

איור 4.1.46: חתך רוחב בשורש גומא בעל "מעטה שורש". מימין השורש והיונקות עם גרגירי החול הדבוקים אליהן; משמאל, יונקות דבוקות אל גרגירי חול.

4.5. רותם המדבר ופעילותו

במקומות בהם חברת לענה חד-זרעית מזדקנת ניתן למצוא בהרכבה צמחי רותם המדבר. חדירת הרותם למערכת מהווה עליה במיגוון צורות החיים שבשטח ועליה במיגוון מיני הצמחים. הרותם עצמו מביא לשינויים גדולים בהרכב הקרקע ובעקבות זה גם בנוף הצמחי. כצמח מממשפחת הפרפרניים מצטיין הרותם במציאות "פקעיות חנקן" על שורשיו. פעילות החיידקים שבהן מביאה לעלייה בתכולת החנקן המקובע בתרכובות אורגניות בצמח. פעילות ההטמעה של הרותם נעשית בעיקר בגבעולים דקים וירוקים לאחר שהעלים הקטנים נושרים (איור 4.1.47). גבעולים דקים שנושרים מתרכזים בהתייבשם למרגלות שיחי הרותם (איורים 4.1.48, 4.1.49).

משטר המים והנוטריינטים באתר זה משופר ועל ערימות הגבעולים שנרקבים בקרקע מתפתחים טחבי עלים (איור 4.1.50 בצד שמאל). אלה משפרים את קיבוע האבק בסביבתם הקרובה. גרגירי אבק שנופלים בין גבעולי הטחבים נכלאים במקום. בעומק של כחצי מטר החול עודנו בהיר כצבעו של החול הנודד. החול שבין השיחים בהיר בהשוואה לחול שמתחת לרותם אך כהה מחול נודד. צל שיחי הרותם מהווה בית גידול מיוחד ומשמעותי במהלך הסוקצסיה. ייחודו מובא להלן תוך דיון בחברות שמשון-רותם. בנוף בו מצוי הרותם שולטת לענה חד-זרעית בחלק מהשטח ושמשון סגלגל (איור 4.1.51) במקומות אחרים. נראה כי השטחים בשלטון הלענה צעירים מאלה שבשלטון השמשון.

איור 4.1.47: גבעולים של רותם המדבר: 1. גבעול בן השנה שעברה שעליו והשיער המכסה את פני הגבעול נשרו. 2. גבעול בן השנה הנוכחית מלבלב, עליו הקטנים כפופים לאחור ופניו מכוסים שערות רכות.

איור 4.1.48: שיח של רותם המדבר.

איור 4.1.49: נשר של גבעולים דקים בצל שיח של רותם המדבר.

איור 4.1.50: מימין חתך במצבור הגבעולים שבאיור 1047. משמאל טחבי-עלים על גבי מצבור גבעולי רותם.

איור 4.1.51: שמשון סגלגל.

4.6. חברות שמשון סגלגל ורותם המדבר

בחברת שמשון סגלגל ורותם המדבר מלווים בני השיח והשיחים השולטים בחד-שנתיים של קרקע דלה בשלב הראשון. מינים אלה הם: סביון יפו (איור 4.1.52), לחך בשרני (איור 4.1.53), מרסיה יפהפייה (איור 4.1.54) וחומעה מגוידת (איור 4.1.55). החול מתחת לרותם כהה יותר מאשר בשלבים הקודמים ומאשר בקרקע שבין השיחים. בשלב התפתחות מתקדם יותר מלווים השמשון והרותם בצמחים של חול מיוצב: תלתן ארץ-ישראלי, בן-חיטה שרוני (איור 4.1.56), וברומית שעירה. בהיותו צמח גבוה הרותם מהווה עמדה מועדפת לביקורי ציפורים. בעמדן על שיחיו וצופות על סביבתן מפרישות הציפורים זרעים של צמחים שאת פירותיהם אכלו בחורש. בין מיני המטפסים שמגיעים באופן כזה לחולית המתייצבת ומשתנה נמנים שרביטן ריסני, שרביטן מצוי, אספרג ארוך-עלים, אספרג החורש ופואה מצויה. בין שיחי החורש בולטים בחשיבותם אשחר ארץ-ישראלי, אשחר רחב-עלים ואלת המסטיק. צפיפות הצומח העולה במקום מגבירה את יעילות כליאת האבק ואת יעילות ההצללה וזו משפרת את תהליכי יצירת הרקבובית.

במעגלי הטחבים שלמרגלות הרותם ניתן לראות צמחים שונים מאשר בשטח שבין השיחים ונזכיר כאן: טבורית נטויה (איור 4.1.57), מיני צורית, רקפת מצויה ארנריה מצויה – כולם גדלים גם בבתי-גידול סלעיים. כמות המים שבסדקי סלעים מוגבלת והצמחים מצביעים על כך שכאן יש משטר מים ייחודי. הצמחים המצויים בבית גידול מיוחד זה משתנים משיח לשיח והם מהווים מעין איים של תנאים ייחודיים בנוף הצמחי הסובב אותם. אם יש בין קוראי שורות אלה חוקרי אוכלוסיות של צמחים השואפים לערוך מחקר פרטני על צומח של איים ראוי שיראו בחברת שמשון-רותם מעין אוקיינוס ועל כתמי הטחבים שמתחת לרתמים כמו היו איים מבודדים. יש איים של חרצית דביקה המעטרים בפריחתם הכתומה שיחים בודדים. בחולות ראשון לציון (מס' 5 באיור 4.1.19) נמצאו רתמים מתחתם גדלו כוכבית חיוורת, גרניון רך, מרור הגינות וסולנום שחור. כל אלה נפוצים בחבל הים-תיכוני בבתי-גידול משניים (תוצר פעילות של האדם). יתכן שמרגלות שיחי הרותם הם בית-גידול ראשוני שלהם.

איור 4.1.52: סביון יפו.

איור 4.1.53: לחך בשרני.

איור 4.1.54: צמחי חולות חד-שנתיים: 1. מרסיה יפהפיה 2. חומעה מגוידת, 3. סביון יפו, 4. ניסנית שיכנית.

איור 4.1.55: מיני חומעה טיפוסיים לחולות: 1. חומעה עטויה, 2. חומעה מגוידת.

איור 4.1.56: בן-חיטה שרוני.

איור 4.1.57: טבורית נטויה מפותחת על "קרקע הטחבים" שלמרגלות רותם המדבר.