לענה חד-זרעית ופעילותה

פורסם: 7 באוגוסט 2011, ז באב תשע"א | עודכן: 12/05/14

4.4. לענה חד-זרעית ופעילותה

במקומות מוגנים מרוח על-ידי נבקות של ידיד-חולות מתחילה נביטה של לענה חד-זרעית (מס' 1 באיור 4.1.32). הוא מלווה בסביון יפו שהוא צמח חד-שנתי המותאם לגדול בשלבי הייצוב הראשונים (מס' 2 באיור 4.1.32) של החול הנודד.

איור 4.1.32: חול גלוי בין שיחי לענה חד-זרעית. הפחתת מהירות הרוח איפשרה נביטת לענה (1) וצמיחת סביון יפו (2).

איור 4.1.33: צמח צעיר של לענה חד-זרעית. עקב צורתו הוא אינו מביא לצבירת חול בסביבתו.

השיח מתפתח ונופו נעשה סבוך בהתבגרו (איור 4.1.33). הנוף הסבוך מהווה מחסום יעיל לרוח (איור 4.1.34) ובונה בכך נבקה שגודל הגרגירים בקרקע שלה קטן ועל כן משטר המים בה משופר. להערכה איכותית של תהליך זה ראוי להתבונן על גודל הגרגירים בקרבת שיחים הבונים נבקות. באיור 4.1.35 מובא צמח של [צפורנית בשרנית] שגדל על חול שהצטברו בפניו גרגירים גדולים (מס' 1). במרכז השיח (מסומן 2) נכלאה תלולית חול קטנה המקטינה באופן יעיל את מהירות הרוח מאחוריה. חול דק המוגן מהרוח שוקע במקום ויוצר סוללה (מס' 3) מוארכת בכיוון מנוגד לכיוון הרוח.

איור 4.1.34: צמח לענה חד-זרעית בונה נבקה (1) בחולית הנשלטת על-ידי ידיד-חולות ומצטיינת באדוות ברורות.

איור 4.1.35: ציפורנית בשרנית מהווה מחסום יעיל לרוח וצוברת חול בין ענפיה (2). מפני החול שסביבה (1) הוסעו גרגירים קטנים ונותרו במקום גרגירים גדולים. הפחתת מהירות הרוח מאפשרת הצטברות סוללה של חול דק (3) הנבדל בבירור מהחול שבסביבה (1).

יש מקומות בהם הלענה נקברת בחול שמכסה אותה. יש לצמח יתרון בכך שבשלב מתקדם ענפיו מפסיקים לכלוא חול ובכך נמנעת קבירה מלאה של הצמח (איור 4.1.36). בחורף, זמן קצר לאחר כיסויו, מצמיח צמח הלענה שורשים מהגבעולים המכוסים אל החול הרטוב. כך הוא יכול להתארך ביעילות מהקצוות החשופים עם אספקת מים מקומית קרובה ויעילה (איור 4.1.37). צמחי הלענה גדלים ומתפשטים וברווחים שביניהם נובטים פרטים חדשים עד לכיסוי מלא של השטח (איור 4.1.38). בשלב זה יש כליאה יעילה של אבק ואיתה שיפור במשטר המים. שיפור זה מתבטא בעליית מספר מיני הצמחים החד-שנתיים הנלווים ללענה ובצמיחת הנבקות המשותפות של כל הפרטים (איור 4.1.39).

איור 4.1.36: שיח לענה חד-זרעית נקבר עד לשלב בו קצות הענפים אינם משפיעים על מהירות הרוח.

איור 4.1.37: ענף לענה חד-זרעית שכוסה בחול עד לנקודה 1. עלים שהיו פעילים ונקברו (2), מתו ושורשים אדבנטיביים התפתחו מהענפים (3).

איור 4.1.38: לענה חד-זרעית מצטופפת ומלווה על-ידי רותם המדבר (1), ארכובית ארץ-ישראלית (2) וטיונית החולות(3).

איור 4.1.39: גבעת חול שנבנתה על-ידי לענה חד-זרעית.

התרוממות גבעות חול בנוף בו שולטת הלענה משפיעה על כיוונם של משבי רוח מקומיים ובהמשכם לסחיפת חול; במהלך השנים נוף הגבעות עם התלוליות משתנה והופך שטח מישורי (איור 4.1.40). חשיפת שורשים של צמחי לענה בולטת בשטחים בהם יש פעילות גיאומורפולוגית חזקה (איורים 4.1.43-4.1.41). הלענה מותאמת לחשיפת שורשיה על-ידי פיתוח של רקמת שעם המונעת את התייבשותם הישירה. צמח ששורשיו נגלו נופל על צידו (איור 4.1.42) והצמרת סבוכת הנוף מפחיתה באופן מקומי את מהירות הרוח. החול הנכלא בסביבת הצמח קובר ענפים ומביא להשתרשות מהנוף שהתכסה (בדומה לאיור 4.1.37). בשטח בו שולטת לענה חד-זרעית מתרחשים תהליכים ביולוגיים וגיאומורפולוגיים טיפוסיים. בתחילה השטח עתיר תלוליות וגבעות ובמשך הזמן הנוף נעשה מישורי וכסות הצומח בו עולה. בצל השיחים נוצרת רקבובית, נכלא אבק והצמחים הנלווים מסייעים לשיפור משטר הנוטריינטים.

איור 4.1.40: מישור של שדה חול בשלטון של לענה חד-זרעית. תושבת מקומית אוספת שיחים לבניית סוכת מגורים ולהסקה.

איור 4.1.41: חלקת חול בה חלה סחיפת רוח חזקה. שיחי לענה חד-זרעית נותרו עם שורשים חשופים שהשחירו ולא נפגעו מהיובש הודות למציאותה של שכבת שעם המגינה עליהם.

איור 4.1.42: שיח לענה חד-זרעית ששורשה נחשף והנוף העל-אדמתי "שוכב" על צדו. ענפים הנוגעים עתה בקרקע ישתרשו בעונת הצמיחה הבאה.

איור 4.1.43: גבעה בה נחשפו שורשים של לענה חד-זרעית.