ידיד-חולות ופעילותו

פורסם: 24 ביולי 2011, כב בתמוז תשע"א | עודכן: 12/05/14

4.3 ידיד-חולות ופעילותו

זרעים של צמחים שונים מגיעים ברוח נוחתים על מישור ההחלקה של החול. מהירות הרוח על המדרון עצמו אפסית והזרעים ה"נחים" מתכסים בחול הגולש וכך מגיע החול לעונת הגשמים כשהוא זרוע בצמחים שונים. המצליח מביניהם הוא ידיד-חולות מצוי (איור 4.1.20). בעקבות כמה ימי גשם רצופים בהם הגרגירים הרטובים אינם נעים נובטים פרטים רבים של הצמח (איור 4.1.21) ומתחילים להתפתח. עם התייבשות החול הוא חוזר למצב בו רוחות מעל סף מסויים מסיעות גרגירים ושורשיהם של חלק מהנבטים נחשפים (איור 4.1.22). ידיד-חולות עמיד לחשיפה של חלק מהשורשים במשך זמן מה, אבל חשיפה של קצה השורש מביאה למותו ואם אין לו שורשים נוספים הנבט החשוף עלול למות. במקום בו המשיכו פרטים לגדול מתחולל שינוי (איור 4.1.23).

החול בין צמחי ידיד-חולות בעל אדוות (גלים קטנים) בפני החול. מבנה האדוות ומופע פני השטח בקרבתן ניתנים להסבר בעזרת גודל הגרגירים. הרוחות המניעות את החול מוציאות בראשונה גרגירים קטנים אל התרחיפים שבאויר. כך נותרים בחול הנודד רק גרגירי חול דק, חול גס, וגדולים מהם. רוח קלה מסיעה גרגירי חול דק ומותירה גרגירים גדולים יותר במקום. רוח חזקה יותר מניעה במידה מסוימת גם גרגירים גדולים יותר שצבעם צהוב ועורמת אותם בראשי האדוות (מס' 1 באיור 4.1.24) שכיוונן ניצב לכיוון הרוח שיצרה אותן. הגרגירים הצהובים הם פירורים של אבני חול קשות שנוספו לחול בקרקעית הים והם מגינים על החול שבאדווה מפני המשך סחיפת-רוח. משטח החול המקורי לבן (מס' 2 באיור 4.1.24), מרבית גרגיריו קטנים אך יש גם גרגירים שחורים וגדולים שהרוח לא הסיעה. צמחים צעירים של ידיד-חולות (איורים 4.1.20, 4.1.21, 4.1.23) אינם משפיעים על מופע פני השטח ויש ביניהם אדוות שמהלכן אינו מושפע על-ידי הצמח. עם התבגרותו מקטין הצמח את מהירות החול בסביבתו ובתוך הגוש הצפוף שלו. פרט 1 באיור 4.1.25 יצר תלולית חול מוארכת סביב הצמח. פרט 2 באותו איור בוגר יותר והתלולית שלו גדולה וגבוהה יותר.

כיוון ההתפשטות של גושי ידיד-חולות מושפע מפעילות קני השורש (איור 4.1.26) המאפשרים התרבות וגטטיבית ללא צורך באירועי גשם דוגמת זה שהביא לנביטה. במהלך השנים מצטופף ומתפשט הגוש של ידיד-חולות ויעילות הפחתת מהירות הרוח דרכו מתבטאת בשני מרכיבים (באיור 4.1.27) – יצירת תלוליות חול גבוהות מעל פני החולית ומניעת התפתחות אדוות בגוש של הצמח (השווה איורים 4.1.20 ו-4.1.27). בספרות המדעית מכונות תלוליות ביוגניות אלה בשם נבקות (nebka). ידיד-חולות אינו סובל מכיסויו בחול שעצר מנדידה, הוא עמיד ואף זקוק לכיסוי זה. בשטחים מכוסי ידיד-חולות בהם אין תוספת חול מתים הצמחים כתוצאה מהזדקנות של מערכת ההובלה. בתחום בו שולט ידיד-חולות זמן רב מתפתחות סוללות של חול (איורים 4.1.28 – 4.1.30). במקומות בהם קיימת סחיפת חול ממערכת השורשים הצמח מת. כך הגוש עשוי להיבנות מהצד המוגן מהרוח הקבועה באזור ולהיסחף ולמות בצד החשוף לרוח (איור 4.1.31). ידיד-חולות עמיד גם בפני רסס מי-הים. עליו מתקפלים ויוצרים גליל שחלקו הפונה החוצה הוא הצד התחתון המבריק של העלה. טיפות מי-ים מלוחות שמגיעות מהים מחליקות על פני העלה המבריק, מלחיהן נשטפים על-ידי הגשם והן אינן מזיקות לצמח.

איור 4.1.20: ידיד-חולות מצוי. אדוות בחול שסביב הצמח נמשכות אל גוש הצמח עצמו. משמאל למעלה אמצעיתו של עלה בו רואים לשונית בעלת שתי אוזניות ארוכות.

איור 4.1.21: נבטים של ידיד-חולות בחול נודד ליד גוש בוגר של צמח זה.

איור 4.1.22: נבט של ידיד-חולות ששורשיו נחשפו לאחר הסעת החול ברוח. כל זמן שקצה השורש עודנו בקרקע הנבט ממשיך לחיות.

איור 4.1.23: צמחים צעירים של ידיד-חולות שהשפעתם על נדידת החול ועל האדוות מועטה.

איור 4.1.24: תקריב על שטח עם אדוות. 1. אדווה ובה גרגירי חול גס ש"זחלו" בהשפעת רוחות חזקות מגינים על החול שמתחתם. 2. חול דק ובו גרגירים שחורים גדולים שאפשרות תנועתם מזערית.

איור 4.1.25: חול נצבר בגושי ידיד-חולות. 1. גוש צעיר עם צבירת חול מועטה. 2. גוש בוגר יותר שהספיק לצבור כמות חול גדולה יותר.

איור 4.1.26: שלושה קני-שורש של ידיד-חולות מסייעים לצמיחת התפשטות של הצמח.

איור 4.1.27: תקריב של תלולית חול (נבקה) שבנה ידיד-חולות תוך צמיחה מעל החול שכיסה אותו. בין גבעולי הצמח אין אדוות, עדות ליעילות עצירת הרוח.

איור 4.1.28: נבקה מורכבת של ידיד-חולות. המדרון הפונה לים תלול מהמדרון המרוחק ממנו עקב סחיפת חול.

איור 4.1.29: גבעת חול מורכבת שנבנתה כולה על-ידי ידיד-חולות.

איור 4.1.30: חולית ענק שנצברה על-ידי ידיד-חולות בחוף גשום מחופי הארץ ליד ניובורג, סקוטלנד.

איור 4.1.31: לאחר סחיפת רוח נגלים גבעולים שכוסו בחול והכו שורשים בחול שכיסה אותם.

מוזכרים בעמוד זה