גיאופיטים רליקטיים

פורסם: 3 באוקטובר 2010, כ"ה בתשרי תשע"א | עודכן: 12/05/14

4. גיאופיטים רליקטיים

במדבר מצויים גיאופיטים ים-תיכוניים טיפוסיים ששרדו מתקופות לחות בהן גבולו של החבל הים-תיכוני היה דרומית לגבולו הנוכחי. בכיסי הקרקע (איור 3.1.36) של משטחי הסלע ממשיך לצמוח ולהתרבות נרקיס מצוי, שהוא צמח של קרקעות כבדות (איור 3.1.37) או כיסי קרקע בסלעים של החבל הים-תיכוני (איור 3.1.38). חלמונית גדולה היא צמח הגדל בכתמים בחבל הים תיכוני (איור 3.1.39) ומצוי בכתמים כרליקט במדבריות של ישראל וירדן (איור 3.1.40). שני המינים מפיצים זרעיהם למרחק קטן או אף זעיר בהשוואה למרחק בין האוכלוסיות שבמדבר לבין האוכלוסיות שבחבל הים תיכוני. יש עוד גיאופיטים רבים בעלי אריאל דומה ונזכיר מהם אסתום מצוי (איור 3.1.41).

איור 3.1.36: מפנה צפוני של מחשוף גיר קשה וחלק בו גדל נרקיס מצוי. הר הנגב, משקעים = 100 מ"מ.

איור 3.1.37: נרקיס מצוי בקרקע חרסיתית עמוקה (גרומוסול) של מישור החוף, משקעים = 500 מ"מ.

איור 3.1.38: נרקיס מצוי בצוקים של הכרמל, משקעים = 600 מ"מ.

איור 3.1.39: חלמונית גדולה בבתת-ספר (משקעים = 300 מ"מ). צמח זה גדל גם בגליל העליון עם משקעים = 1000 מ"מ.

איור 3.1.40: חלמונית גדולה בכיס קרקע במשטח סלע גיר קשה וחלק המכוסה בחזזיות אפיליתיות. משקעים = 100 מ"מ.

איור 3.1.41: אסתום מצוי, עשב רע בשדות חיטה בחבל הים-תיכוני המצוי בכיסי קרקע שבמשטחי סלע גיר בהר הנגב ובקמרים של צפון סיני.