צמחים פולשניים; קני נמלת הקציר והצומח סביבם

פורסם: 12 בספטמבר 2010, ד' בתשרי תשע"א | עודכן: 11/05/14

2.1.14. צמחים פולשניים שחדרו בעקבות הפרעה על-ידי האדם

בשולי שמורת הסלעים, ובמיוחד בנקודות המקבלות תוספת מים בשל הקרבה לדשא המושקה (איור 2.1.63), גדלים צמחים פולשניים שאינם מסוגלים לעמוד בתחרות עם צמחים השייכים לשמורת הסלעים. דוגמה לצמח פולשן השייך לצמחיית הארץ הוא טיון דביק (איור 2.1.64). בית גידולו הטבעי של טיון דביק, שם הוא גדל ללא מעורבות האדם, הוא גדות נחלים וקרבת מעיינות של מים מתוקים. הוא פורח בקיץ ומנצל את משאבי המים המצויים בבית-גידולו בעונה זאת.

בבוא הגשמים הראשונים מפיץ הטיון ברוח את זרעיו המצויידים בציצית ועשויים להגיע למרחק רב. גשם הזרעים נוחת על הקרקע ללא העדפה וזרעים הנופלים בבית גידול נאות נובטים ועוברים את המבחן החשוב של הקיץ הראשון. קרקעות מופרעות בהן הוסר הצומח הטבעי הן בית גידול מתאים לטיון. הוסרו הצמחים שמנצלים בחורף את המים שהטיון עשוי לנצל בקיץ והוא יכול להתקיים במקום. באיורים 2.1.63 ו-2.1.64 אפשר לראות את הטיון שצבעו ירוק-חיוני גדל בשולי חלקת הסלעים. המים עומדים לרשותו בזכות הפגיעה בצומח הטבעי וההשקייה.

כל פגיעה בצומח הטבעי, ולו הקטנה ביותר, מביאה בעקבותיה צמחים פולשניים שזרעיהם מגיעים בדרך דומה לזו של הטיון או בדרך אחרת. כל אחד מהצמחים הבאים מחזיק מאחוריו סיפורי נדודים מרובים שיקשו עלינו את הדיון הרחב בהם. נמנה אותם כאן ונזכור שהם מצויים בעיקר ברצועה שרוחבה 2-1 מ' בהיקפה של שמורת הסלעים. ירוקת החמור (איור 2.1.65), רגלת הגינה (איור 2.1.66), קייצת מסולסלת, ירבוז מופשל, חלבלוב שעיר-פרי וחבלבל השדה הם צמחים קוסמופוליטיים. צמחים נפוצים מאוד בארץ הם: לפתית מצויה, איסטיס מצוי, גדילן מצוי, שומר פשוט, חסת המצפן, צלף קוצני, בת-חלמית שרועה, לוע-ארי גדול ואזנב מצוי. ראוי בראש וראשונה לשמור על שמורת הסלעים מפני חדירה שלהם לשטחה.

איור 2.1.63: דשא מושקה בשולי חלקת הסלעים הוא המקדם הראשוני של צימוח טיון דביק שהוא השיח המוריק בחלקת הסלעים.

איור 2.1.64: טיון דביק הוא צמח ביצות ומעיינות שגדל גם בשטחים מופרעים בידי האדם.

איור 2.1.65: ירוקת החמור הוא צמח פולשן הגדל במקומות בהם האדם הפר את תנאי הקרקע הטבעיים.

איור 2.1.66: רגלת הגינה הוא צמח פולשן קוסמופוליטי הגדל בכל היבשות בין קווי הרוחב 40 מעלות מצפון ומדרום לקו המשווה. הוא מאכלס קרקעות מופרעות ושולי גינות מושקות בקיץ.

2.1.15. קנים של נמלת הקציר

אף שהנמלים הן בעלי-חיים, קשריהן ההדוקים עם צמחים החיים בין הסלעים ראויים לתזכורת במסגרת הנוכחית. יש לפחות שלושה קנים גדולים של נמלת הקציר בשמורת הסלעים. הם ניכרים ברכוז גבוה של שרידי תפרחות וחלקי צמח הנלווים לזרעים על הקרקע מסביב לחורים בקרקע. קוטר ערימת הפסולת, שנראית כמעגל שמרכזו ריק, הוא כ- 2-1 מ' והמרכיב העיקרי הבולט בפסולת הוא גלומות ומוצים של דגניים שונים. הזרעים הגדולים של חיטה, שעורה ושיבולת-שועל מהווים גורם משיכה רב ערך לנמלים. הן אוספות את יחידות ההפצה של הדגניים אל תוך הקן. בדיקות שנעשו במקומות רבים בארץ מעידות על כך שהמנהרות והחדרים של נמלת הקציר עשוייה להגיע לעומק של 3 מ'. פוטנציאל המאגר הגבוה של קן הנמלים מושג במהלך כל עונות השנה והצופה בכל אחד מימי השנה במעשי הנמלים יכול לבוא על סיפוקו המעשי בדרך להבנת הפסוק של החכם באדם: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו' ו').

בהסברים על התאמת מנגנון הפצת הצמחים גדולי הזרעים לקיום בעולם הטבע הישראלי אנו חייבים להביא בחשבון את העמידה בפני הנמלים כחלק ממנגנוני הקיום. החדרת יחידות ההפצה לסדקים בקרקע ועיגונן בתוכה בעזרת שערות וזיפים, הפונים כלפי מעלה ומונעים שליפה קלה, היא אחת מהתכונות הנלוות להיותם גדולי-זרע. אפשר לצרף תכונות אלה של עמידות בפני נמלים לסינדרום התכונות של צומח עשבוני ים-תיכוני שהושג באזורנו בתהליכים אבולוציוניים ממושכים.

ב"בעקבות צמחים" פרק ח' חלקים 3 ו-4 נכלל דיון מעמיק בקשר בין תפוצת גדילן מצוי וברקן סורי לחיי נמלת הקציר. חלק מתצפיותי שהובילו לכתיבת המאמרים על נושאים אלה התקיימו ברמת בית הכרם בתקופה שקדמה לבנייה. בבדיקת הגורן של שני קני נמלים בשמורת הסלעים רשמתי את שרידי יחידות ההפצה של המינים הבאים: שיבולת-שועל נפוצה, שעורת התבור, חיטת הבר, קיפודן מצוי, חרדל לבן, חלמית קטנת-פרחים, אספסת מצויה, כליינית מצויה, זון אשון, סירה קוצנית, ציפורני-חתול מצויות ומקור-חסידה גדול.

חלק ממחזור החיים של הנמלים ראוי להתבוננות חוזרת מדי שנה בשנה. במהלך הקיץ הפעילות העיקרית הנראית בקן ובקרבתו היא איסוף יחידות ההפצה של הצמחים. הנמלים הפועלות שבקן מעבדות את המזון וזורקות את חלקי הצמחים שאינם זרעים סביב הקן, ביצרן את הגורן. לאחר יום הגשם הראשון, ביום חם שלאחריו מתרחשת פעילות מעניינת. זכרים ונקבות בעלי כנפיים יוצאים מהקן בהמוניהם, ולאחר התחממות הם עפים. במהלך מעופם נפגשים זכרים ונקבות, מזדווגים ונראים לעתים קרובות כנמלים בעלות ארבעה זוגות כנפיים. נקבות הנמלים המופרות מנסות להקים קן חדש.