רכס רחמה: ליתוסולים עם צומח מדברי ומשטחי סלע עם רליקטים ים-תיכוניים

פורסם: 23 בינואר 2011, י"ח בשבט תשע"א | עודכן: 11/05/14

2.2. שכבת הצור של תצורת משש

במקום בו נחשפות שכבות הסלע של תצורת משש בולטת השפעת צורת הבלייה שלו על משטר המים דרך מופעים שונים של תשתית עם יחס ייחודי בין השטח התורם מים לשטח הקולט אותם. כאשר השכבה חשופה, אינה מכוסה בקרקע ויש בה מחשופי סלע מרובים וסדקים מועטים מפותחת במקום חברת כתלה חריפה ואזובית המדבר. ייחודה הוא במציאות צמחים אוהבי מים שהבולטים בהם גדלים בדרך כלל בערוצי נחלים. כאלה הם מתנן שעיר ורותם המדבר. בנוסף להם מצויים בסדקים גיאופיטים של החבל הים תיכוני כמו טבורית נטויה, חצב מצוי ועירית גדולה. גם בני-שיח של בתות ים-תיכוניות ובתות ספר מצויים בסדקים והבולטים בהם הם געדה מצויה ולוטמית דביקה.

המפתיע בין הצמחים בקבוצה זאת הוא שרכרך הסלעים (איור 2.3.12) המצוי בקרבת המקום בו עוברת תעלת ההטייה את שכבת הצור בסיוע קיר תמיכה בנוי. השרכרך חולק את הסדקים שבמחשוף הצור עם טבורית נטויה. יש מקומות בהם הסלע הקשה פונה דרומה או דרום מזרחה ומאכלס צמחים אוהבי חום המצויים בחלקים חמים יותר של הנגב. כאלה הם מרווה מצרית, אטד ערבי ואף בן-דוחן מדברי (איור 2.3.13). גידולם ברכס רחמה מתאפשר כנראה בזכות קליטת קרינת חום מרובה על-ידי סלעי הצור השחורים.

איור 2.3.12: שרכרך הסלעים בסדק שבסלע צור מתצורת משש למרגלות רכס רחמה.

איור 2.3.13: משטח שחור של סלע צור במפנה דרומי עם בן-דוחן מדברי בכיס קרקע. התחממות יתר של אתר זה מאפשרת גידול צמח טרמופילי.

איור 2.3.14: ערטל מדברי בפריחה, גדל בסלע צור סדוק.

ערטל מדברי (איור 2.3.14) שולט במקומות בהם שכבת הצור נחשפת אך בעקבות בליה היא "מרוסקת" להרבה גושי סלע קטנים שבולטים מעט מעל פני הקרקע. גודל השטחים בהם שולט הערטל ומלווה במעט מינים נוספים שונה בהתאם לגודל השטח בו הסלע בלוי בדרך הנזכרת. כאשר הסלע בלוי מעט יותר, והרבה אבני צור מלוות בקרקע לסית ביניהן, הצמחים השולטים הם ערטל מדברי וזוגן השיח.

2.3. שכבת הקירטון של תצורת מנוחה

הקירטון הוא סלע רך, בעל קיבולת מים גדולה. כאשר הסלע חשוף, מי הגשם נספגים בשכבותיו העליונות, חשופים להתאדות ישירה מפני הקרקע של חלק ניכר ממי הגשמים. התוצאה היא שתשתית זאת יבשה ומלוחה יחסית לסוגי מסלע אחרים. מקור המליחות הוא מי הגשם בהם יש מלחים ביחס של 8 חלקים למיליון ממוצא מי הים-התיכון, כמתואר לגבי הסרוזיום הלסי. כאשר הסלע חשוף הוא מאוכלס בחברה דלת מינים בה שולט אשליל שעיר (איור 2.3.15). כאשר הקירטון בלוי ובשכבת הבלית יש אבני צור ולס שולטת חברת לענת המדבר על המדרונות הפונים צפונה. במדרונות שתשתיתם דומה, אך פונים דרומה, הצמח השולט הוא זוגן השיח.

איור 2.3.15: אשליל שעיר השולט במחשופי קירטון "מנוחה". גרגירי מלח הנראים על העלים נוצרו מהתאדות תמיסת מלח שהופרשה מבלוטות על העלים השטוחים.

2.4. גיר משוכב של תצורת נצר ושל תצורת דרורים

תצורת נצר מתאפיינת על-ידי חילופין של שכבות גיר קשות שעוביין עשרות סנטימטרים מועטים עם שכבות של חוור או גיר רך. ככל שהשכבות בצד זה של הרכס רבות יותר, הנטייה החזקה מביאה לכך שבבלית הסלעים נותרים משטחי סלעי קטנים ואלה תורמים כמות נגר עלי גדולה יחסית לסדקים ולשכבות הרכות שביניהם. חברת הצמחים שמאפיינת את תצורת נצר היא בשלטון של לענת המדבר וערטל מדברי. אחד הצמחים הבולטים בנופיה של חברה זאת הוא מתנן שעיר הגדל מחוץ לערוצים. הנוף בו גדל המתנן מחוץ לערוצים על גבי סלעי גיר מצוי מצפון לכאן בין באר שבע ללהב שם כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 300-200 מ"מ.

ברכס רחמה כמות המשקעים השנתית היא 100 מ"מ בלבד ועל כן אפשר לראות במופע המתנן בחברה הנוכחית מעין אינדיקציה להכפלה של כמות המים הזמינה לצמחים. גודל משטחי הסלע משפיע על יחסי שטח תורם לשטח קולט מים ועל כן יש כאן גם כתמים של חברת כתלה חריפה ואזובית המדבר ששטחיהם מרובים יותר ועשירים יותר במינים בתצורת שבטה להלן. גם לסלעי תצורת דרורים יש מופע דומה בשטח מבחינת מבנה התשתית ומבחינת הצומח שעל פני השטח בו תצורה זאת חשופה.

2.5. מחשופי סלע חלקים או מחוספסים של תצורת שבטה

גיר גבישי רציף, ללא שכבות של חוור או גיר רך המפריעות את רציפות גושי הסלע הגדולים יוצר את יחידת הנוף העשירה ביותר במיני צמחים ובתופעות בלייה. הקדשנו פרק שלם לדיון בתכונותיה המעניינות של שכבה זאת ולאיי הצמחים אוהבי הלחות אותם יוצרים מחשופי הסלע. במדרונות הפונים צפונה מצופים הסלעים והאבנים בחזזיות אפיליתיות בהירות שמגינות עליהם מפני בליה מעמיקה. במשטחי הסלע החלקים של רכס רחמה מצויים שיחים של סירה קוצנית. צמח זה מאפיין, כנזכר בפרקים קודמים, בתות ספר ובתות ים תיכוניות טיפוסיות. הצמח מפיץ זרעיו למרחק רב בעזרת ציפה על מי נחלים. אין כיום אפשרות למי נחלים המנקזים את הרי יהודה ואת בתות הספר שבהם להגיע אל רכס רחמה. בן-שיח נמוך ורך גבעולים המופיע בקביעות בבתות ובמחשופי סלע קשה הוא חד-שפה מצוי וכמוהו גם צמרנית הסלעים וגעדה מצויה. צמח נוסף אנדמי לבתות הספר של אזורנו הוא שלהבית קצרת-שיניים הגדל בכתם יחיד באחד הערוצים המנקזים שטח בו חשופה תצורת שבטה (איור 2.3.16).

נוספים אל שניים אלה עוד מינים רבים כמו גלונית מצויה (איור 2.3.17), המעידים על כך שבעבר חדרו בתות הספר הים-תיכוניות למדבר ומשהתייבש האקלים נותרו שרידים אלה במחשופי תצורת שבטה ובערוצים המנקזים אותם. בנוסף לגיאופיטים חלמונית גדולה ואסתום מצוי הנדירים במדבר, ומצויים לרוב ברכס רחמה, יש עוד צמחים נדירים לא פחות. לא אשכח פעם יחידה בה מצאתי דבורנית דינסמור (איור 2.3.18) במדרון דרום-מזרחי שם התחבאה בין צמחי עירית גדולה. בהיות זרעי הסחלביים שבארצנו זעירים ומכונים "זרעי אבק" אני מניח שהיה זה מקרה נדיר של נביטת זרע שהגיע ברוח והתבסס בסדק המכיל מעט קרקע. כאשר זוכרים שזרעי הסחלביים נעזרים בשיתוף עם פטריות קרקע במהלך חייהם, ההסבר של תפוצה רחוקת טווח מסתבך מעט. פרטים בודדים של השרך דנדנה רפואית מצויים בסדקי סלעים בודדים. קירות סלע אנכיים מצויים גם הם במחשופי תצורת שבטה ובכמה מהם מצויים צמחי מציץ סורי ושיכרון זהוב הגדלים גם בכותל המערבי.

בנערותי התפעלתי מהמפגש הראשון עם דורבנית התבור בצל המידרגים של עין כרם. זכיתי למוצאו שוב בסדקי הסלעים של רכס רחמה ושם הוא מפתיע לא פחות (איור 2.3.19), כאשר בחברתו גרניון הפקעות (איור 2.3.20) שעלי כותרתו מדמים לב ועליו מזכירים עצי דקל קטנים. "מה עושה" כאן במדבר צמח חד שנתי זעיר ממשפחת הרקפתיים הקרוי זעריר כוכבני (איור 2.3.21)? קוטר הכותרת הפרושה מגיע ל-2-1 מ"מ והוא יכול להתחרות על התואר בעל הכותרת הקטנה ביותר בין צמחי הפרחים של ישראל. בכמה כיסי קרקע מלווה הזעריר בפעמונית קטנה (איור 2.3.22) המלווה אותו גם בבתות החבל הים-תיכוני.

איור 2.3.16: שלהבית קצרת-שניים יוצרת אוכלוסיה קטנה בערוץ המנקז מחשופים של תצורת שבטה. זאת האוכלוסיה היחידה של צמח זה המוכרת בהר הנגב.

איור 2.3.17: גלונית מצויה היא הצמח על שמו קרויות בתות הספר של ישראל; הוא נפוץ במחשופי תצורת שבטה הנסקרים כאן.

איור 2.3.18: צמח יחיד של דבורנית דינסמור שנמצא בהר הנגב; הפרח צולם בהרי יהודה.

איור 2.3.19: דרבנית התבור. גיאופיט ים-תיכוני הגדל גם בכיסי קרקע שבמשטחי סלע גדולים בהר הנגב כשריד לתקופה בה האקלים היה לח יותר.

 

איור 2.3.20: גרניון הפקעים הוא גיאופיט ים-תיכוני הגדל גם בכיסי קרקע בהר הנגב.

איור 2.3.21: זעריר כוכבני הוא צמח ים-תיכוני חד-שנתי הגדל גם בכיסי קרקע בהר הנגב במקומות בהם משטחי הסלע גדולים וחלקים.

איור 2.3.22: פעמונית קטנה מלווה את צמחי זעריר כוכבני ולעתים קרובות הם שכנים.

כאשר מחפשים היטב במפנה הדרומי אפשר למצוא צמחים המזכירים קקטוסים במבט ראשון אך למעשה הם שייכים לאצבוע אירופי ממשפחת האסקלפיים (איור 2.3.23). מקורם של מרבית בני הקבוצה של צמחים דמויי-קקטוס במשפחת האסקלפיים הוא בדרום-אפריקה, ונהגתי להזכיר בסיורי שהצמחים "מתבוננים הביתה". כאשר עולים ברכס ויורדים לשכבות סלע עתיקות יותר (תצורת דרורים) חוזרים אל תופעת הסלעים המשוכבים בהם שולטת חברת לענת המדבר וערטל מדברי. מרבית התופעות שתוארו לגבי תצורת שבטה חוזרות בסלעי הדולומיט הקשה של סלעי תצורת תמר מהקנומן. יש בשכבה זאת כתמים בהם ריכוז צמחי החלמונית גבוה מהמקומות האחרים ברכס רחמה.

איור 2.3.23: אצבוע אירופי הוא צמח סלעים בחלק הגשום והשחון של הארץ ומצוי בנגב במשטחי סלע גדולים הפונים דרומה. עלים שרידיים מצויים על הגבעול הבשרני.

סיכומים ומסקנות

בספר על האקולוגיה של נהר במזרח אירופה כתב המחבר אנטון קרנר (1863): "רק לאחר בדיקת הצומח במפורט ולאורך זמן, יכולים למצוא את הסדר המאפשר גילוי האחידות שבשטח, בצומח הטבעי. רק לאחר זמן נפתרות החידות הירוקות של חבורות הצמחים, אשר בתחילה נראו כתערובת בלי חוק וסדר, לשלמות הרמונית". רכס רחמה והר הנגב בכלל נראו למורי ולי כחידה ירוקה. לא נראה היה סדר בתפוצת הצמחים והנסיונות להסביר לנו, התלמידים באוניברסיטה, תפוצת חברות הצמחים כמושפעת מכיווני המפנים, פתרו רק חלק קטן מהחידות.

כאשר התחלתי דרכי בהכרת השדה, בילדותי, אהבתי מאוד לחפש ולאסוף מאובנים בשטחים הקרובים לביתי (רובם ככולם מתחת לכבישים ובתים בנויים כיום). באוניברסיטה ניצלתי את ההזדמנות ולמדתי בוטניקה וגיאולוגיה כלימודי יסוד. בצאתי "לעולם הגדול" שמחוץ לכתלי האוניברסיטה נפגשתי באתגר של הגדרה והבנה של "החידות הירוקות" שהזכיר אנטון קרנר. רכס רחמה היה אחד האגוזים הקשים הראשונים שפצחנו בשנות ה-1960 בעזרת שילוב גיאולוגיה ובוטניקה. לאחריו הסתדרו מרבית שטחי הר הנגב כשהחידות הירוקות שבהם פתורות. במהלך כארבעים שנה לקחתי לרכס רחמה קבוצות של תלמידי באוניברסיטה ובכל סיור היה מתגלה משהו שלא נראה קודם לכן. עשרות צמחים הם ידידים אישיים שלי שם שאני חוזר ומבקרם כאשר מסתייע הדבר.

כאשר אנו מתבוננים על סוגי השפעת גורמי הסביבה על תפוצת חברות הצמחים אנו מוצאים שהשפעת כיוון המדרון (צפונה לעומת דרומה) באה לידי ביטוי רק בטיפוס מסלע אחד – סלעי תצורת מנוחה בלויים והבלית מונחת עליהם. משטר המים והמלחים בשני המפנים דומה, אך הפנות הדרומית גורמת להתייבשות יתר של המפנים הדרומיים והצמח השולט בהם הוא זוגן השיח. זה האחרון שולט על פני שטחים ניכרים בתחום שחון מרכס רחמה. במפנה הצפוני יעילות קרינת השמש פחותה והצמח השולט על קרקע זאת הוא לענת המדבר השולט גם בשטחים גשומים יותר מרכס הרחמה.
שני טיפוסי קרקע מתמלחים בתהליך טבעי של התבגרותם ועל כן מתאפיינים על-ידי חברות בני-שיח בהן שולט מין יחיד עמיד למלח; אלה הם קרקעות הסרוזיום הלסי עליו שולטים חמד המדבר או יפרוק תלת-כנפי. קירטון רך נשלט על-ידי אשליל שעיר וכאשר הוא חשוף אין השפעה למפנה.

בסלעים סדוקים ומשוכבים של גיר ודולומיט שולטת חברת לענת המדבר וערטל מדברי שאינה מושפעת מכיוון המדרון. נוכחות המתנן השעיר מחוץ לערוצים מעידה על הכפלת כמות המים הזמינים לצמחים ועל כן המפנה אינו מכריע בין זוגן או לענה והחברה הטיפוסית מצויה בכל המפנים. כאשר הצור נחשף מרוסק, כלומר בעל הרבה אתרים בהם מים יכולים להספג בתשתית, שולט ערטל מדברי מבלי השפעה של כיוון המדרון.

במשטחים של סלעי-גיר חלקים או מחשופים בלתי מרוסקים של צור, תרומת המים משטח קולט גדול לנפח סופג קטן מביאה למשטר מים משופר בהרבה מהמצוי במקום. השפעת המפנה אינה באה לידי ביטוי במהות חברת הצמחים (כתלה חריפה ואזובית המדבר בכל רכס רחמה). ההשפעה באה לידי ביטוי במהות חברת החזזיות המתפתחת על הסלעים וזו משפיעה על טיב הבלייה ובעקבות כך על משטר המים המקומי.