צומח נלווה לפעילות האדם

פורסם: 6 ביוני 2010, כ"ד בסיון תש"ע | עודכן: 11/05/14

1.3. הצומח של ישראל, סיני ומערב ירדן

1.3.18. צומח נלווה לפעילות האדם

יחידת הנוף הצמחי 3.18 מחולקת במפת הצומח של ישראל (איור 1.3.1) לתת-יחידות בהתאמה לעצי הבר ששרדו בשטחים מעובדים. חברות הצמחים של עשבים רעים מושפעות מגורמים רבים ומשתנים במהלך השנים ובהעדר מחקר נאות קשה להתייחס אליהם. ביחידה 18a העץ השרידי הוא אלון התבור, ביחידה 18b העץ הוא שיזף מצוי וביחידה 18c השורדים הם שיטה סלילנית ושיזף מצוי. הצומח הנלווה לאדם בירדן ובסיני לא נחקר עדיין.

1.3.19. מנגרובים

מנגרובים הם תצורת צומח המפותחת בארצות שאקלימן חם והם מצויים בחופי ימים ואוקיינוסים עתירי קרקעות חרסיתיות ולאורך התחום המושפע מגיאות ושפל בנהרות. המנגרובים של נבק, מזרח סיני (איור 1.3.127) גדלים באופן טיפוסי על שרידי שוניות בים ובקרקעות בוציות בים ובחופו. הם מהווים אוכלוסיה הצפונית ביותר של [אביצניה ימית] בעולם בקו הרוחב 28010’N. מין זה נרשם עוד יותר רחוק מקו המשווה בדרום אוסטרליה (ולש, 1974).

האוכלוסיה היחידה שמצויה במפרץ סואץ היא זאת המנצלת את מי שני המפרצים בראס מוחמד (איור 1.3.128). אחת התופעות המעניינות בנוף צמחי זה הוא מציאותם של שורשי נשימה בעזרתם קולטים העצים חמצן החסר בסביבה הימית-ביצתית בה מעוגנים שורשיהם הרגילים.

איור 1.3.127: מנגרובים של אביצניה ימית בחוף נבק, דרום-סיני. הסלעים הם שרידי שוניות אלמוגים. העצים גדלים במי הים, בתחום הגיאות והשפל ומצויידים בשורשי נשימה הבולטים כמקלות קטנים למרגלות העצים.

איור 1.3.128: מנגרובים בחוף ראס מוחמד, נהנים ממי מפרץ אילת ומי מפרץ סואץ.