צומח ביצות וחישות קנים; צומח מליחות

פורסם: 23 במאי 2010, י' בסיון תש"ע | עודכן: 11/05/14

1.3.16. צומח ביצות וחישות קנים

ביצות גדולות בהן היה צומח רבגוני שהיו בישראל בתחילת המאה העשרים נוקזו ורק שטחים קטנים של שמורות טבע, כמו בבקעת חולה, נותרו מהן. מעיינות של מים מתוקים עודם ממשיכים לנבוע ומינים בודדים המייצרים כמות גדולה של פיטומסה מצויים ברחבי הארץ.

האינדיקטורים הבולטים ביותר למים זורמים הם: קנה מצוי, עבקנה שכיח וסוף מצוי. בשטחים גדולים של ביצות בבקעת חולה גדל גומא הפפירוס שמצוי כאן בגבול תפוצתו בעולם. אי-אלו נחלי איתן במישור החוף, שתמכו בעבר בצומח של גדות נחלים, הפכו לתעלות ביוב והרעלים שבמימיהם השמידו רבים מצמחי הנהרות ששרדו במקומות אלה בעבר.

1.3.17. צומח מליחות

קרקעות מלוחות רטובות מצויות במקומות בהם נובעים מעיינות מעיינות של מים מלוחים או במקומות בהם מפלס מי-תהום מלוחים סמוך לפני הקרקע. המים המתאדים מפני הקרקע מותירים את מלחיהם בקרקע ולעתים יוצרים קרום מלח קשה בפני הקרקע (דנין 1981b: עמ' 269.). צמחים יכולים לגדול במקומות אלה רק בקרקעיתם של נחלים או ערוצים קטנים בהם הקרקע נשטפת במהלך שטפונות. רוב הצמחים הגדלים במליחות המדבר הם רב-שנתיים שנובטים ומתבססים בארועים נדירים של שטפונות השוטפים את קרקעית הערוצים באופן זמני.

הצמחים האופייניים במליחות מדבר הם: אוכם חד-ביתי, אוכם שיחני, אוכם תולעני, ימלוח פגום, שנהבית הרוזמרין ואי-אלו מינים של אשל. מליחות מפותחות בחוף הים התיכון במקומות בהם המבנה הגיאולוגי של אזור החוף מאפשר חדירת מי-ים אליו. בארץ תנאי זה מתקיים בעמק עכו ובמידה מצומצמת בחוף הכרמל (איור 1.3.124).

הצמחים הנפוצים במליחות ים-תיכוניות מונים שלושה מינים בעלי גבעולים בשרניים שפרקיהם בולטים: בן-מלח מכחיל, שרשר שיחני (איורים 1.3.125, 1.3.126) ושרשר רב-שנתי. מיני עדעד, מלוח ורבים אחרים מצויים כאן.

איור 1.3.124: צומח הידרו-הלופיטי במליחות רטובות ליד נחל נעמן. אשל, מלוח, שרשר ועדעד למיניהם מאכלסים את גדות נתיבי המים.

איור 1.3.125: סעיף של נחל נעמן בסמוך למוצאו לים התיכון עם שיחי שרשר שיחני לצד נתיב המים.

איור 1.3.126: שרשר שיחני – אחד הצמחים השולטים במליחות הנעמן.