ערבות בני-שיח עם עצים (ב)

פורסם: 18 באפריל 2010, ד' באייר תש"ע | עודכן: 11/05/14

1.3.11 ערבות בני-שיח עם עצים

1.3.11ג. אלה פרסית, עוזרר סיני ועוד…

יחידה 3.11c עשירה ביותר במיני עצים לא מדבריים. כמו כן נלווה כאן מספר גדול של בני-שיח ועשבוניים נדירים. משטחי הסלע הגדולים של גרניט חלק והרום הגבוה של המסיב של דרום סיני משפיעים על כך שנוצר בשטח זה מספר גדול של בתי-גידול זמינים לקיומם של רליקטים ואנדמיים רבים. העצים הנפוצים בנוף הסלעי של יחידה 3.11c הם: אלה פרסית (איור 1.3.90), עוזרר סיני (איור 1.3.91), פיקוס בת-שקמה (איור 1.3.92). המורדות הפונים מערבה של ג'בל סרבל מאוכלסים במאות רבות של עצי מורינגה רותמית הגדלים בסמיכות למעיינות ולמשטחי סלע גדולים. בבית גידול זה יש גם עצי מורינגה רבים במורדות הסמוכים לנווה המדבר ואדי פירן. השיחים האופייניים לבית גידול זה הם: אשחר דו-זרעי, [אוג קוצני], חבושית, חלביב רותמי ואשחרית המדבר. מרבית המינים האנדמיים והמינים הנדירים גדלים בסדקי הסלעים המאוכלסים בעצים.

איור 1.3.90: אלה פרסית בסדקי סלע ולמרגלות מצוק גרניט התורם לעץ נגר עלי ומאפשר קיומו.

איור 1.3.91: עוזרר סיני בערוץ בנוף של משטחי גרניט שתורמים נגר-עלי המאפשר קיום עציו.

איור 1.3.92: פיקוס בת-שקמה בדרום סיני.

1.3.11ד. ערער אדום, אלה פרסית, עוזרר קוצני ועוד…

חורשים של אלון מצוי וערער אדום באדום שבירדן, מסומנים במפת הצומח כיחידה 3.11d. חגורת הצומח של החורש הים-תיכוני, שנקבעת בעיקר על-ידי גורמי האקלים, מסתיימת כלפי דרום במרחק של כ-120 ק"מ צפונית לסביבת דנה-טפילה. שטחים גדולים של בתות ספר ושל יער ספר מאפיינים את הרכס המערבי של הרמה הירדנית בין א-טפילה ופטרה. בשטחים אלה שולטים שיחי לענת המדבר, נואית קוצנית ומינים קוצניים מהסוג קדד. עצים אקראיים של אלה אטלנטית, עוזרר קוצני, ערער אדום ואלון מצוי מצויים בשטח זה. נופי צומח אלה מפותחים על סלעים סדוקים של גיר קשה, בזלת וקירטון. משטחי-סלע חלקים של אבני חול באזור דנה-פטרה מאוכלסים בצמחי חורש רליקטיים באופן המפותח ביותר במזרח התיכון.

עצים ושיחים הגדלים בבית גידול זה הם: ערער אדום (איורים 1.3.93, 1.3.94, 1.3.95), אלון מצוי (איור 1.3.96), אלה אטלנטית, אלה ארץ-ישראלית, אלה פרסית, עוזרר קוצני, שקד קטן-עלים, חרוב מצוי, זית אירופי (איור 1.3.97), קטלב מצוי (איור 1.3.98), ברוש מצוי (איורים 1.3.99, 1.3.100, 1.3.101), אשחר מנוקד, אשחר ארץ-ישראלי, אשחר דו-זרעי, פיקוס התאנה, פיקוס בת-שקמה ואשחרית המדבר.

צמחים טפילים למחצה המאפיינים את החורש גדלים גם כאן בסלעים וכאלה הם שבטן לבן, חלוקה הררית, ודבקון הזית.

גם מטפסי החורש מצויים כאן בסדקי הסלעים החלקים והם: פואה מצויה, שרביטן מצוי, קיסוס החורש (איור 1.3.102), דלעת-נחש מצויה ויערה איטלקית (איור 1.3.103), המצויים במספר פרטים העולה בהרבה על מספרם בשאר המקלטים הים-תיכוניים בהם הם מצויים בנגב ובסיני. הצמחייה הים-תיכונית העשירה במינים אנדמיים ראויה להחשב כמפותחת ב"מקלט" מוצלח שפועל כבר זמן רב בהיסטוריה האבולוציונית של האזור.

איור 1.3.93: ערער אדום בסביבת פטרה. בתמונה מימין בצוקי אבן חול קדומה; בתמונה משמאל למטה בצוקי אבן חול ובחלקה העליון על מדרון של אבן חול רכה ועליה חומר סחף.

איור 1.3.94: ערער אדום בשמורת דנא. בחצי הימני של התמונה על מדרון של אבן חול רכה ועליה חומר סחף ובחצי השמאלי על מחשופי אבן חול קשה.

איור 1.3.95: בחצי השמאלי – עץ ערער מקודש בסביבת פטרה (צילום א. קונה). בחצי הימני – נבט צעיר של ערער אדום בצפון סיני, בו העלים הראשונים דומים למחטי הארז והבוגרים קשקשיים כמו בברוש.

איור 1.3.96: אלון מצוי כמרכיב בצומח הסלעים של הר ליד "פטרה הקטנה", כ-5 ק"מ צפונה לנבי מוסה ופטרה.

איור 1.3.97: משמאל, בנו של הבדווי בתמונה שמימין מטפס אל עץ זית; בהגיעו זרק לנו ענף שיובש ונשמר בעשביית האוניברסיטה בירושלים.

איור 1.3.98: משמאל, אחרון עצי הקטלב בסביבת פטרה. הבדווי שהביאני אליו בקי בטבע, הכיר את העץ אך לא ידע את שמו. מימין קטלב אשר שורשיו במעיין זעיר – עין קיקב. צופה אל שמורת דנא.

 

איור 1.3.99: חלקה מוגנת של ברוש מצוי בשוליים הצפוניים של שמורת דנא.

איור 1.3.100: עץ זקן ושמור בחלקת הברושים שליד שמורת דנא.

איור 1.3.101: ברוש בודד בשולי שמורת הברושים שליד דנא.

איור 1.3.102: קיסוס מצוי בצוק מעל תבליט הגמל בקניון המוביל למקדש הנודע. צמח זה נצפה על ידי פרופ' אלכסנדר איג בשנות ה-1930.

איור 1.3.103: יערה איטלקית פורחת במשטח סלע מדברי בשמורת דנא.