זיקה לבתי-גידול מופרעים

פורסם: 29 בספטמבר 2013, כה בתשרי תשע"ד | עודכן: 7/05/14

זיקה לבתי-גידול מופרעים

עברו כ-6 שנים מאז שהעלינו את האתר "צמחיית ישראל ברשת" לאוויר ולא הספקתי עדיין להסביר לציבור המשתמשים מהן כל התכונות הרשומות בעמוד המין. לתכונה "זיקה לבתי-גידול מופרעים" יש היסטוריה אישית אותה אחלוק אתכם כאן. השתתפתי בקונגרס הבוטני הבינלאומי בברלין ב-1987 והכרתי שם את פרופ' לצו מוצ'ינה מסלובקיה (כיום באוסטרליה). הוא עסק אז בצמחים של בתי-גידול מופרעים והזמין אותי למפגש של הרצאות בקונגרס (session) בו דובר על נושא זה. רבים ממשתתפי הקבוצה היו חוקרים מברלין שהייתה מוקפת אז על-ידי החומה המפורסמת. הבוטנאים שלא יכלו לצאת מביתם למרחק רב, אלא בעזרת מטוסים, העמיקו לערוך מחקרים אקולוגיים בתחומי עירם. מרשימות של מינים שנערכו בבתי-גידול טבעיים ומופרעים במידה שונה, הופקו רשימות דירוג מידת הזיקה של המינים השונים לאדם. המונח בו השתמשו לדירוג זה היה hemeroby ששורשיו בשפה היוונית. מעבר למאמרים רבים בגרמנית התפרסמו מאמרים מועטים בעיתונות מדעית באנגלית. בשובי מהקונגרס הבוטני החלטתי לנצל את תצפיותיי בשטח זה במשך כמה עשרות שנים והענקתי לכל מין ברשימת צמחי הארץ ציון של זיקה לאדם בדירוג מ-1 עד 5 בו:

  1. צמחים הגדלים בבתי גידול טבעיים בלבד (2046 מינים בארץ)
  2. צמחים הגדלים בעיקר בבתי-גידול טבעיים אך גם בקרבת האדם (389 מינים)
  3. צמחים הגדלים בערך חצי בבתי-גידול טבעיים וחצי בקרבת האדם (108 מינים)
  4. צמחים הגדלים בעיקר בקרבת האדם אך גם בטבעיים (107 מינים)
  5. צמחים הגדלים רק בבתי-גידול שנוצרו או עוצבו על-ידי האדם (216 מינים).

בחנתי את יעילות האינדיקטורים הללו למידת ההפרעה ולשמחתי יכולתי להשתמש בערך זה במחקרים שעסקו בשטחים קטנים, בינוניים וגדולים. למשל, בסביבת באר שבע, על פני משטח של קרקע לסית היה הבדל ברור בערך "זיקה לקרבת האדם" בין רשימת הצמחים שגדלו ליד שביל הולכי רגל לבין קרקע מוגנת על-ידי גדר תיל במרחק של 10-5 מ' מהשביל. נבדקה רשימת כל הצמחים שנכחו בתרשימי הצומח של מדבר יהודה. רעיית הצאן באזור זה מחסלת רבים מהצמחים בעודם צעירים. צפוי היה שאחוז ניכר מצמחי האזור יהיה בעל זיקה לבתי-גידול מופרעים.

התברר שהמצב שונה; מרבית צמחי הרשימה נמנו על דרגות 1 או 2. יתכן שקיום ארוך טווח של צמחי מדבר יהודה עם רעייה של בעלי חיים בר או מתורבתים הביא לקיומם של צמחים עמידים לרעייה שאינם בעלי זיקה להפרעות פיסיות של הקרקע. בקורס שלי "צומח ארץ-ישראל" הקפדנו על תרגול השימוש ברשימות הזיקה לאדם שנים רבות לפני הקמת האתר. אני ממליץ לחוקרים ולמורים להיעזר במשתנה זה למחקרים מקומיים או ארציים. ככל שצפיפות היישוב בארץ עולה מתמעטים השטחים הבלתי מופרעים וראוי לעקוב אחר השתנות הצומח והרכבו.