דירוג עמידות ליובש – קסרופיליות

פורסם: 29 בספטמבר 2013, כה בתשרי תשע"ד | עודכן: 13/05/14

רבים מהמכירים את צמחיית ארץ ישראל נעזרים בתצפיותיהם האישיות או בתצפיות המובאות בספרות המקצועית לקביעת דרגת העמידות ליובש של מיני צמחים מושווים. הקשר ההדוק בין תפוצת צמחים למידת היובש או יובשניות במקום בו הצמח גדל נחקרה בארצות רבות. חוקרים צרפתיים ואירופאים אחרים פיתחו מערכת מידע שכונתה על-ידם "קבוצות אקולוגיות" (groups ecologiques). זאת מערכת סבוכה של רישום וחישוב ובוודאי יש חוקרים שממשיכים לחקור בשיטה זאת כיום.

הערך של דרגת ה"יובשניות" חיכה אצלי שנים רבות עד שהועלה כאן על הכתב בעקבות שיחות עם אילן זהרוני בקיץ 2011. שוחחנו אז על רמת היובשניות של הגלבוע ובעקבות זאת עלה בדעתי לדרג את צמחי הארץ על-פי סקלה סובייקטיבית הנשענת על ניסיוני רב-השנים בהתבוננות וחקר הצומח בארץ. שאיפתי בכיוון זה היא לייצר אינדיקטורים ליובשניות שישמשו את הקהל הרחב ויסייעו לחובבי הטבע לראות תמונה שלמה יותר. נשאף להבין את מרקם היחסים בין הצמחים לסביבתם ונשתמש בהם כאינדיקטורים לתנאי האקלים המקומיים. הדרגות אינן עשרוניות והמרחקים בין דרגה אחת לחברתה אינם שווים. בכל זאת אני משער שלאחר קביעת ערכי הקסרופיליות של כל המינים אפשר יהיה להשתמש בפרמטר מספרי זה להשוואת רשימות צמחים.

להלן רשימת הדירוג:

  1. צמחי מים צפים או טבועים
  2. צמחים הגדלים ליד מעיינות ונחלים
  3. הידרו-הלופיטים (גדלים בקרקעות מלוחות ורטובות)
  4. צמחי סלעים מוצלים ולחים
  5. צומח עשבוני בתחום 1000-300 מ"מ
  6. צמחי חולות (פסמופיטים) ים-תיכוניים
  7. שיחים גבוהים ועצי חורש ים-תיכוניים
  8. בני-שיח ושיחים של החבל הים-תיכוני
  9. בני-שיח, שיחים ועצים בערוצים של הערבות והמדבריות
  10. בני-שיח, שיחים ועשבוניים ים-תיכוניים-הרריים
  11. שיחי בתות-ספר, ערבות
  12. צמחים של כיסי קרקע בסלעים של החבל הים-תיכוני והערבות
  13. צמחי ערבות, על קרקע מלוחה (קסרוהלופיטים)
  14. צמחי חולות של ערבות ומדבריות
  15. צמחים חד-שנתיים וגיאופיטים של המדבר
  16. צמחים חד-שנתיים של קרקעות מדבר מלוחות

תוצאות ראשוניות

בסוף אוגוסט 2012 סיימתי להכין את בסיס הנתונים בערך "מקדם העמידות ליובש" (להלן – X) על פי הערכים הרשומים בחלק 2.10. לקחתי רשימות צמחים משש משבצות של 5X5 קמ"ר. סדר רשימות המינים של המשבצות באתר הוא אלפא ביתי ועל כן הוא אקראי ואין כאן הטיית משקל (bias) לכיוון אקולוגי כלשהו. סימנתי ברשימת המינים את דרגת היובשניות וחיברתי את הערכים של כל 20 המינים הראשונים לשם השוואה.

התוצאות הן:

  1. משבצת 10 = בדרום הערבה, ליד הר שחורת, X =219 .
  2. משבצת 17 = בדרום הערבה, ליד באר אורה, X =232 .
  3. משבצת 466 = במערב הנגב ליד כרם שלום, X =174.
  4. משבצת 1026 = בכרמל, X = 125.
  5. משבצת 1090 = ליד עכו, X = 102.
  6. משבצת 1135 = ליד קשת בגולן, X = 102

מסקנה ראשונית לעצמי הייתה שהניסוי מצליח ותואם את צפיותיי. בהמשך המחקר תכננתי לערוך חתכים בניצב למהלך הקווים שווי הגשם (איזוהייטות): 1. בין אשדוד שלחוף הים התיכון ועד לבית הערבה בבקעת ים המלח 2. בין עמק האלה שבשפלת יהודה לבין משאבי שדה שבנגב. לאורך שני קווים אלה עוברים החתכים בצומח (פרקים ח' ו-ט' בספר "הצומח בישראל ובשכנותיה" שבאתר) בהם הצגתי לקוראים ולמטיילים בארץ את שינויי הצומח עם המשקעים. הוספת קווי מתאר של רמת היובשניות המתקבלים מאנליזה של המשבצות שבדרך עשויה להגביר את רמת ההבנה וההדגשה של יחסי צומח לסביבתו. חתך שלישי נוסף נערך להשוואה לרוחב הגליל העליון והגולן.

4.10. ניתוח חתכים לאורך גרדיינטים אקלימיים

ערכתי חתכים אלה במטרה לבחון האם השיטה של ניתוח מקדם היובש של משבצות לאורך מפל המשקעים מתאימה למדידות של כמות המשקעים. הוכחת הקשר בין השתנות מקדם העמידות ליובש לבין כמות המשקעים המדודה תוכל לסייע בהערכת מידת היובשניות של אתר נחקר מבלי מדידת כמות המשקעים בו. אני מאמין שלאחר שכלול שיטות הדגימה והניתוח ניתן יהיה לקבל מידע רב שיסייע להבנת המרקם האקולוגי של הארץ. ידיעת מקדם זה יכולה לסייע לתכנון חקלאי אף אם אין מידע מטיאורולוגי לגביו. תוצאות האנליזה של המשבצות ששימשו לבניית שלושת האיורים מוצגות בטבלה 1.

איור 10.4.1 חתך לרוחב הארץ (מאשדוד לבית הערבה)

חלקו השמאלי של החתך מחוף הים-התיכון לירושלים מראה עלייה הדרגתית מהערך X=105 עד ל-X=120. מירושלים מזרחה עולה רמת היובשניות באופן תלול, בהתאמה מלאה עם המונח "צל הגשם" הניתן למדבר יהודה בספרות המקצועית. מפת המשקעים השנתית הממוצעת מראה ירידה תלולה כלפי מזרח. במפת הטמפרטורה השנתית הממוצעת יש עליה תלולה בהשוואה למקומות אחרים בארץ. מקדם היובשניות המתבסס על רשימת הצמחים במשבצות אותן עובר החתך מבטא גרדיינטים אלה בצורה נאמנה ומגיע ל-X=216 בבקעת ים-המלח.

איור 10.4.2. חתך לאורך הארץ (מעמק האלה למשאבי-שדה)

בחתך מעמק האלה למשאבי שדה, המשבצות שנבחרו מצויות על גבי אותו רום טופוגרפי פחות או יותר. על כן, אין השתנות ברורה של משטר החום שחשיבותו בחתך 10.4.1. רבה. המרחק בין הקווים שווי הגשם גדול יחסית בחתך מתון זה. מקדם היובשניות מראה גם כאן עליה ברורה ממשבצת 566 בה כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 300 מ"מ; ערכו X=125. במשבצת 344 בה כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 100 מ"מ וערך המקדם הוא X=194. בשני החתכים המסתיימים בנוף של מחלקת הצומח של המדבריות רמת היובשניות של X=200 בתחום האיזוהייטה של 100 מ"מ.

איור 10.4.3 חתך לרוחב הארץ בגליל העליון ובגולן

החתך מעכו מזרחה לרוג'ום הירי בגולן עובר על פני החלק הגשום ביותר בארץ. על אף ההתרחקות מקו החוף המלווה בארצות רבות בעלייה ברמת היובשניות, כאן אין נטייה של עליה או ירידה ממזרח למערב. כל נקודת החתך נמוכות מ-X=120.

10.4.4. סיכום

שלושת החתכים שנסקרו כאן מראים את יעילותו של מקדם היובשניות לקביעת רמת היובשניות. עתה אנו יכולים להשוות בין רמת היובשניות של הגלבוע עם זאת של שאר חלקי הארץ:
1. משבצת 979 = משבצת גן נר בגלבוע X = 126
2. משבצת 967 = משבצת פקועה בגלבוע X = 128
ובהשוואה לחתך שבאיור 10.4.1 הגלבוע דומה בערכי ה-X שלו לירושלים (משבצת 719) או באיור 10.4.2 לבתות הספר שבדרום הרי יהודה בסביבת דהריה (משבצת 566). כלומר, מידת היובשניות של הגלבוע דומה לזאת של החבל הים-תיכוני עם נגיעה בבתות הספר הים-תיכוניות.
אני מניח שבעתיד, עם שדרוג האתר, יאפשרו בוני האתר המחודש לערוך אנליזות כאלה באופן ממוחשב ולהתחשב בכל רשימת המינים של כל משבצת ולא רק בדגימה של 20 מינים. אני מקווה שלא ירחק היום ונוכל להציג מפה של כל הארץ ובה תוצאות אנליזה של כל המינים במשבצות שנדגמו במידה מספקת (מעל 40 מינים למשבצת). ב-1985 נעזרתי במוטי שניידר (דוקטורנט ישראלי באוניברסיטת FSU בפלורידה) וערכנו אנליזה בה הערך הנבדק היה תדירות הכורוטיפים (אנליזה פיטוגיאוגרפית) במשבצות שנדגמו במידה מספקת. התוצאה הביאה ליצירת מפה פיטוגיאוגרפית חדשה של הארץ (דנין ופליטמן 1987)

טבלה 1. תוצאות בדיקת מקדם היובשניות בשלושה חתכים