זוגות מתחלפים בין צמחים גרים (ב)

פורסם: פברואר 2007, ט"ו בשבט תשס"ז | עודכן: 10/05/14

הפעם בגיליון:

  • "חילופי זוגות", חלק ב' – סיפורם של ירבוזים שעלו ארצה, וקורותיהם מאז.
  • מהי עשבייה?

זוגות מתחלפים בין צמחים גרים (ב)

בחלקו הראשון של הדיון על צמחים גרים, הובא זוג של מיני חלבלוב שהחליפו זה את זה כעשבים רעים בשטחים המושקים בטפטוף. זוג העולים השני שייך לסוג ירבוז (Amaranthus) שמקורם של רבים ממיניו הוא אמריקה. בספרות הבוטנית הישראלית עד לשנת 1991 היה ירבוז עדין (A. viridis) הירבוז היחיד שעל עליו יש כתמים בהירים או כהים המצטרפים למעין קשת בצד העליון של העלה, בין הפטוטרת לקצה העלה, ושתפרחותיו עדינות. לקראת הכנת חלקי במגדיר (1991) מצאתי במאמר של פרופ' לוטפי בולוס , הבוטנאי המוביל במצרים, שהצמחים הנראים כמו ירבוז עדין שייכים למעשה לשני מינים. לירבוז מבריק (A. blitum), המין השני בזוג, יש זרע מבריק ופרי בעל גבשושיות זעירות עד כדי כך שהוא נראה כמעט חלק. הפרי של ירבוז עדין בעל בליטות ניכרות ופני הזרע אינם מבריקים אלא "עמומים" כמו זכוכית מאט. בימי סוף הקיץ הנוכחי רציתי לצלם את פרות הירבוז העדין מפרט טרי, אך משאלתי לא התמלאה: עשרות דוגמות שבחנתי בכל רחבי הארץ הראו אך ורק ירבוז מבריק! אין ספק שחל כאן חילוף שנחבא מעיניהם של מרבית חוקרי הצמחים בארץ.
מכיוון שתכונות אלו – גבשושיות הפרי וברק הזרעים – הולכות בצמידות ברורה בסוג ירבוז, שני המינים נחשבים למינים נפרדים טובים וראויים. תופעה ידועה לי בין המחפשים שמות של צמחים היא נטייתם של אנשים רבים לבטל ממצאיהם של חוקרים שהכירו במינים עצמאיים – אך במקרה זה ברור שמדובר בשני מינים; ואם זה לא מספיק, אז אפשר להתבונן גם במספר עלי העטיף (הנראים כעלי גביע): לירבוז מבריק יש 3-2 עלי עטיף ולירבוז עדין יש 5-4 עלי עטיף.
רגע לפני סגירת מכתבי זה פניתי לעשביית האוניברסיטה בירושלים (הסבר לגבי עשבייה מופיע בהמשך). דפי העשבייה בירושלים כללו דפים רבים של ירבוז עדין, אך בבדיקתי גיליתי שדוגמות רבות הן למעשה של ירבוז מבריק!
לאחר בחינת כל הדפים, הרי לפניכם טבלה עם סיכום מספר הדוגמאות החל משנת 1900:

שם המין/ טווח הזמן 1930-1900 1960-1931 1990-1961 1999-1991
ירבוז עדין 5 3 3 0
ירבוז מבריק 5 15 16 6

האיסוף ה"עתיק" ביותר מהארץ הוא משנת 1902, מסביבת בריכת השילוח, וגם אז היה זה ירבוז מבריק.
המסקנות לאחר בדיקת חומר העשבייה שונות במידה ניכרת ממה שסברתי לפני הבדיקה. ברור שלפני שנערכו באירופה מחקרים שהראו קיומם של שני מינים בצמח הנראה כירבוז עדין – אשר שניהם תוארו בידי אותו מחבר (קרולוס לינאוס = L.) – היה מקובל להשתמש רק בשם ירבוז עדין. למעשה, ירבוז מבריק היה תמיד הנפוץ בארץ, והחילופין אינם כה פשוטים להוכחה כפי שחשבתי להראות כשפניתי להכנת העלון הנוכחי.


עשבייה

גיליון עשבייה (צילום: ד"ר שושנה אשכנזי)

עשבייה היא אוסף של צמחים מיובשים ומוגדרים, הממוינים ומסודרים על פי שיוך סיסטמתי ועל פי איזור גיאוגרפי. כל צמח נשמר בגיליון עשבייה, בו נמצא מידע על הפרט השמור – מתי נאסף והיכן. העשבייה של האוניברסיטה העברית (שמה המקוצר של העשבייה של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא HUJ; באופן דומה, שמה של העשבייה ב- Kew Gardens בלונדון הוא K, ושמה של העשבייה בפאלרמו, סיציליה, הוא PAL) הוקמה בשנת 1920 ע"י אלכסנדר איג, ובמהלך השנים הועברו אליה אוספים נוספים, ביניהם עשביית בית אהרונסון, עשביית אוניברסיטת תל-אביב והמכון הביולוגי בחיפה. כיום מכילה העשבייה כ- 700,000 גיליונות צמחים, המהווים את האוסף המקיף ביותר בעולם של צמחי הלבנט בכלל ושל א"י בפרט. עשבייה זו היא כיום העשבייה המדעית היחידה בארץ, ומשמשת כלי למחקרים טקסונומיים, גנטיים, גיאובוטניים ואקולוגיים, ולעיסוק בשמירת הטבע (שמורים בה, בין היתר, צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה וכאלה שכבר נכחדו מן הארץ). בנוסף מהווה העשבייה כלי למחקרים פרמקולוגיים ורפואיים, שעניינם חומרי טבע צמחיים.
ראוי שהיסטוריון יחקור את תפקידה של העשבייה בבניית המחלקה לבוטניקה והפקולטה למדעי הטבע בחלקה הראשון של המאה העשרים. העדים לתחילת הדרך כבר אינם איתנו, אבל הצמחים שאספו, תצפיותיהם, ממצאיהם והחלטותיהם מצויים על כל גיליון עשבייה.

תודה לגב' הגר ורד לשנר ולד"ר שושנה אשכנזי מהאוניברסיטה העברית, על המידע ועל התמונות בנושא העשבייה.

ארון בעשבייה (צילום: ד"ר שושנה אשכנזי)


 

  • חג ט"ו בשבט שמח לכל הגולשים!