על מגדירי הצמחים הישראליים ופלורה פלשתינה; זוגות מתחלפים בין צמחים גרים

פורסם: ינואר 2007, שבט תשס"ז | עודכן: 10/05/14

על מגדירי הצמחים הישראליים ופלורה פלשתינה

מגדיר צמחים

מגדירי צמחים בפעולה

בשנת 1931 יצאה לאור המהדורה הראשונה של "המגדיר לצמחי ארץ-ישראל", שנכתב על ידי אלכסנד איג, מיכאל זהרי ונעמי פינברון – שחיו בארץ וחקרו לעומק את הצמחייה. המגדיר ריכז את תמצית הידע המדעי ושימש את חובבי הטבע ותלמידי בתי הספר. מכיוון שהמחקר המדעי התקדם, וכן חלו שינויים בהכרת הצמחייה של הארץ, יצאה ב-1948 מהדורה חדשה למגדיר.
עבור חובבי הטבע, המגדיר היווה מקור נוח וקל לנשיאה ולשימוש, אך חוקרי הטבע נזקקו פעמים רבות למקור מידע עשיר ורחב יותר מאותו המגדיר. ברחבי העולם פורסמו משלהי ימי הביניים כרכים עבים שתיארו את אוסף כל הצמחים באזורים נבחרים. שמם של ספרים אלו הוא "פלורה", ובסופו של דבר גם בישראל התחילו בכתיבת ספרים אלו. מהחל משנת 1966 ועד לשנת 1986 פורסמו ארבעה חלקים עבי כרס של פלורה פלשתינה על ידי הפרופסורים מ. זהרי ונ. פינברון מהאוניברסיטה העברית, בכל חלק ספר טקסט וספר איורים.
תוך כדי הוצאת כרכי הפלורה פירסם זהרי את "מגדיר חדש לצמחי ישראל" ב-1976.
בשנת 1991 פירסמו נעמי פינברון ואבינעם דנין את "המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל" ועל החידושים בו ניתן לקרוא במאמר בקישור זה: http://www.snunit.k12.il/heb_journals/allon/128050.html
חלק חמישי של פלורה פלשתינה, בו מופיעות מפות התפוצה של כל צמחי ארץ-ישראל יצא לאור ב-2004 ונכתב על ידי א. דנין.
כל אחד מהפירסומים המוזכרים נשען במידה רבה על הפירסומים הקודמים לו. רבים שואלים: "לשם מה פירסמו כל כך הרבה מגדירי הצמחים? האם צמחי ישראל משתנים כל עשור?". אחרים שואלים "ומדוע יש צורך באתר אינטרנט אם כל המידע נמצא במגדיר?".
ובכן, התשובה לשאלות אלה היא שיש כל הזמן ממצאים חדשים בצמחיית ארצנו, ושינויים בינלאומיים בשמות המדעיים. באמצעות האתר הזה נוכל לספר עליהם ללא צורך לחכות ליציאת מהדורה חדשה של המגדיר – וגם בגיליון זה נספר מיד על תופעה חדשה, שטרם סיפרו עליה בשום מקום אחר.
סיכם: אודי אורון

זוגות מתחלפים בין צמחים גרים – חלק א'

חלבלוב נטוי

הצמח חלבלוב נטוי Euphorbia maculata הוזכר כבר בחלק השני של פלורה פלשתינה שחובר על ידי זהרי ב-1972 (שם הוצג כ- E. nutans). הצמח מתואר כחד שנתי זקוף המגיע לגובה 50 ס"מ, בעל עלים נגדיים צרים משוננים ומוארכים או דמויי-ביצה, הגדל בקיץ ליד טפטפות. בספר זה המחבר מספר על תפוצה מצומצמת למדי של הצמח, אך כעבור ארבע שנים מוזכרת תפוצה נרחבת יותר ב"מגדיר החדש לצמחי ישראל" (זהרי 1976).
כשהתחלתי להכין את החצי "שלי" ב"מגדיר לצמחי הבר של ארץ-ישראל" (פינברון ודנין 1991), התפלאתי לגלות שקיימים צמחים בעלי תיאור כזה שפירותיהם שעירים, ולכן אינם מתאימים להגדרה של חלבלוב נטוי, שפירותיו קירחים. בעזרת מומחה לסוג חלבלוב מהגנים הבוטניים של קיו בלונדון (Kew Gardens), גילינו כי הצמחים בעלי הפירות השעירים שייכים למין חלבלוב שעיר-פרי Euphorbia lasiocarpa שנוסף כך אל רשימת צמחי הארץ. בשנים אלה תפוצתו היתה נרחבת והתפשטותו מהירה, אך זה אינו סוף הסיפור: משנת 2002 החלה הופעה גוברת והולכת של חלבלוב נטוי במרבית המקומות הנבדקים, ואילו חלבלוב שעיר-פרי הופך להיות צמח נדיר בארץ בהשוואה למצבו בשנות ה-90-80.

פירות מין זה מכוסים בשערות

חלבלוב שעיר-פרי

תופעה דומה מתרחשת גם בין החלבלובים הגרים מטיפוס אחר, אלה שגבעוליהם שרועים, הדוקים לקרקע ועליהם נגדיים. בימי המגדיר של איג, זהרי ופינברון (1948) היו בארץ רק חלבלוב עגול-עלים (E. chamaesyce) הגדל בקרקעות חרושות ומופרעות בדרך קלה, חלבלוב מגורגר (Euphorbia granulata מכונה במגדירים חלבלוב גרגירי) הגדל בבתי-גידול טבעיים במדבר החם בסביבת אילת, וחלבלוב שרוע (E. peplis) הגדל בחולות חוף הים התיכון. במהלך שנות התבססות הגינון בעזרת טפטוף חדרו לארץ ונוספו, בעיקר מאמריקה, חלבלוב פושט (E. prostrata), חלבלוב זוחל (E. serpens) וחלבלוב מאדים (E. supina). הללו מחליפים אחד את השני בקצב מהיר וקשה לעמוד על מגמות כמו בזוג הראשון.
עד כאן לגבי החלבלובים, והמעוניין לקרוא עוד לגבי הבדלים מורפולוגיים בין המינים הגרים, מוזמן להציץ במגדיר או במאמר "מיני חלבלוב בגינותינו" שפורסם בעיתון גן ונוף בשנת 1998.

להתראות,
אבינעם דנין

תודה רבה למרים וובר על תרגום הגליון לאנגלית!

רשימת הפרסומים המוזכרים בעיתון (בסדר כרונולוגי)

  • א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון (1931) "המגדיר לצמחי ארץ-ישראל" (מהדורה 1)
  • א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון (1948) "המגדיר לצמחי ארץ-ישראל" (מהדורה 2)
  • מ. זהרי (1976) מגדיר חדש לצמחי ישראל (מהדורה 1).
  • מ. זהרי (1989) מגדיר חדש לצמחי ישראל (מהדורה 2).
  • נ. פינברון וא. דנין (1991) המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל.
  • M. Zohary (1966) Flora Palaestina part 1.
  • M. Zohary (1972) Flora Palaestina part 2.
  • N. Feinbrun (1978) Flora Palaestina part 3.
  • N. Feinbrun (1986) Flora Palaestina part 4.
  • A. Danin, (2004).Distribution Atlas of Plants in the Flora Palaestina Area.

עידכונים לפלורה ניתן לקרוא כאן:
Danin, A., "The nomenclature news of Flora Palaestina". Flora Medit. 2000. 10 : pp. 109-172