תוספות לצמחיית ישראל

פורסם: מרץ 2007, אדר תשס"ז | עודכן: 10/05/14

זיף-נוצה ארגמני

ליאורה קרת, שהתנדבה לסייע בקישור המאמרים לדפי האתר וממשיכה בעזרתה גם בימים אלה, לא הצליחה, בחודש נובמבר 2006, למצוא במגדירי הצמחים של הארץ ובאתר את הדגן הגבוה – עד 5 מ' גובהו – שמצאה על גדות נחל חדרה. גם התמונות ששלחה לא סייעו הרבה כי לא הכרתי את הצמח ולא ראיתיו לפני ששלחה התמונות. הדבר הפתיע אותה – הן הצמח גדול כל כך, כיצד איש לא שם לב אליו עד עתה? שלחתי את התמונות למומחה העולמי למשפחת הדגניים, פרופ' שולץ בברלין. הוא השיב לי תשובה זמנית כי נראה לו שהצמח הוא זיף-נוצה ענקי (Pennisetum macrourum) והמליץ על התבוננות במגדיר של צמחיית מזרח אפריקה (Clayton & Renvoize in "Flora of Tropical East Africa", 1982).

לבקשתו שלחתי אליו צמחים מיובשים מאיסופיה של ליאורה וההגדרה הושלמה ושונתה לאחר שהצמחים הגיעו אליו. הצמח הוא למעשה זיף-נוצה ארגמני (Pennisetum purpureum) הנבדל מזיף-נוצה ענקי בפרטים של מבנה השיבולית. הודעה על כך נשלחת לעיתון המדעי Willdenowia בו עמיתי מפרסמים מידע על ממצאים בוטניים בארצות הים-התיכון. שלחתי צמחים כאלה מיובשים ומוגדרים לעשביות העיקריות המסייעות לנו בהגדרה בברלין, פלרמו, קיו Kew, ז'נבה ואדינבורג. תודה לך ליאורה על הנחישות בהתעניינות בצמח זה ועל הסיוע לקידום האתר.

עדעד הגליל

לפני כשנה הגיע לארץ בוטנאי סיציליאני, ד"ר ג'יאניאנטוניו דומינה לכינוס מחקר של מומחים לסוג עלקת (Orobanche). הכינוס התקיים בנווה יער וד"ר דני יואל, מארגן הכנס, לקח את משתתפיו לסיור בגליל. בהגיעם לחוף אכזיב אסף ד"ר דומינה צמח המוכר בארץ כעדעד יווני. חודש לאחר שובו לסיציליה כתב לי כי לדעתו ה"עדעד היווני" שלנו הוא צמח חדש למדע בהיותו שונה מעדעד יווני הגדל רק ביוון. נסעתי לחוף אכזיב ואספתי צמחים פורחים. היה זה באביב, עוד לפני עונת הפריחה העיקרית של הצמח באתרו. בסיועה של מימי רון, מנהלת הגן הבוטני בהר הצופים, ירושלים, השגתי זרעים שהבשילו בגן מצמחים שמקורם באכזיב. הזרעים שימשו את ד"ר דומינה לספירת הכרומוזומים (2n = 36).

התכונות העיקריות שהנחו את ג'יאניאנטוניו לקבוע שהמין שונה מעדעד יווני היו עובי ענפי התפרחת, אורך הפרק התחתון של התפרחת ואורך הקשקש שמתחת לסעיף הראשון של התפרחת. סימנים אלה סייעו לד"ר דומינה ופרופ' מזולה בהבדלה בין מיני עדעד רבים אותם חקרו באגן הים התיכון. למזלי מצאתי גליון עשבייה של עדעד יווני שנתרם לעשביית ירושלים מיוון, והשוויתי את תכונות התפרחת. המתעניין מופנה אל טבלת ההבדלים שבמאמר המקורי. ההבדל הבולט ביותר הוא במהות יחידת ההפצה – בעדעד הגליל נפוצים פרחים בודדים בסיוע הגביע הקרומי שלהם ובתוכו נתון הפרי החד-זרעי. בעדעד יווני מצוייה רקמת ניתוק מתחת לשיבולית ועל כן יחידת ההפצה כוללת, מלמטה למעלה, קטע גבעול עבה ומכוסה בלוטות מלח, 2 חפים וכן 1 עד 3 פרחים. נפגשנו לסיכום הממצאים בפלרמו והמאמר (Domina et al., 2006) יצא לאור בעיתון Flora Mediterranea בסוף דצמבר 2006.

הצמח קטן אבל זכה לשם חדש ונכון כמעט 100 שנה לאחר שכונה לראשונה "עדעד יווני” על ידי פוסט ודינסמור, חוקרי האוניברסיטה של בירות, אשר אספו את הצמח בראס אל נקורה. בכל המגדירים והפלורות שבאו לאחר מכן כונה הצמח "עדעד יווני". אמור מעתה עדעד הגליל Limonium galilaeum.