עבקנה, והפעם כל המינים

עודכן: 6/04/14

המסע הנוכחי לעולם הקנה התחיל כאשר רשמתי "לזכותי" את גילויו של עבקנה יווני, בעת ביקור ביוון בשנת 2000. הצמח החדש למדע פורסם בעיתון מדעי ב-2002. כשנסעתי השנה ברכבת משדה התעופה לרומא ראיתי מרבדים של עבקנה יווני, והתפלאתי על שעמיתיי, הבוטנאים האיטלקיים, לא שמו לב למציאותו של צמח "חדש" לאיטליה ממש מתחת לרגליהם. כאשר הראיתי לעמיתיי האיטלקים את התגלית, אמרו שהם מכירים את הצמח כעבקנה נדיר (המכונה גם בארצנו בשם Arundo plinii ).

החלטתי לחקור את מהות ההבדל בין המינים, וביחד עם עמית איטלקי יצאתי למסע בדרום איטליה. ראינו שם כי עבקנה יווני גדל בכמות רבה ובשטחים רצופים על קרקעות חרסיתיות, בבתרונות ההרים הפונים אל הים הסובב את דרום המגף האיטלקי. עבקנה_נדיר, שתואר מגדות הנהר רינו החוצה את בולוניה וקרוי על שם פליניוס (Pliny), לא נראה ולו במקום אחד לאורך מסענו בן ה-2000 ק"מ.

בעת שהתכוננתי להמשך המחקר בצרפת מצאתי כי בספר משנת 1824 כבר תיאר החוקר טנורה Tenore)) את הצמח "שלי", ממדרונות ההרים שליד נאפולי, בשם עבקנה הררי ((Arundo collina. חמש שנים לאחר הפרסום שלו בא חוקר איטלקי אחר ופסל את ממצאיו – ללא הצדקה, למיטב הבנתי.
ביקרתי בעשביות מרכזיות באירופה, שם שמורות דוגמות מיובשות של צמחים רבים מארצות רבות. כמו כן ערכתי מסע בן 6000 ק"מ – מברצלונה למרסיי, ולבולוניה שבצפון איטליה. מחקרים אלה הבהירו לי כי לא רק עבקנה הררי סבל מקוצר ידם של חוקרים בעלי השפעה, אשר לא ראו אלא גיליונות עשבייה והחסירו את מראה הצמחים השלמים בשדה ואת בתי-גידולם. ב-1798 תיאר חוקר צרפתי, בין צמחי אלג'יריה, עבקנה מאוריטני שקניו מסועפים. החשד, שגם כאן טעו חוקרים שבאו אחריו וטענו שהצמח הצפון אפריקני זהה לצמח שתואר מבולוניה, התאשרר ככל שבדקתי בספרות ובעשביות של אירופה.

לבסוף מצאתי בעשביית ז'נבה צמחי עבקנה מאוריטני שנאספו באלג'יר, אשר בהם ניכרה הסתעפות הקנה. תמונה מספר שבו נסקרו עצים וצמחים גדולים באלג'יריה, הוכיחה כי אכן שונה העבקנה המאוריטני מהצמח שבגדות הנהר בבולוניה ומצמח הבתרונות שבדרום איטליה. בהגיע שעת הסיכום נפרשו נקודות הממצאים על המפה, ונמצא כי צמח הגדות מצומצם לצפון איטליה ודרום צרפת, צמח הבתרונות ליוון ודרום איטליה, והצמח הנפוץ באלג'יריה, מרוקו, ישראל, לבנון, קפריסין, מרכז יוון ודרומה (לפחות) – הוא העבקנה המאוריטני.
כאן לא נגמר מסלול המכשולים. כאשר תיאר Desfontaines ב-1798 את העבקנה המאוריטני מאלג'יר, לא ידע שב-1789 תיאר החוקר Poiret צמח אחר ונתן לו את אותו שם. כך נפסל לעד השימוש בשם עבקנה מאוריטני, והיה עליי לתת לצמח שלנו שם מדעי חדש. בחרתי בשם Arundo mediterranea, ולאחר פרסום המאמר המדעי אמליץ לוועדה של האקדמיה ללשון העברית לכנותו בעברית עבקנה ים-תיכוני.
קיים סיכוי שעבקנה נדיר (Arundo plinii), שהוא צמח גדות נהרות, יגיע לארץ ויתבסס, כמו גרים רבים שעשו זאת לפניו. בית הגידול הראשון במעלה ל"מקרים" כאלה הוא גדות הכנרת. על כן אין להשתמש בארץ בשם עבקנה נדיר עד שיתגלה צמח זה בארץ.

הסיבה לכינוי צמח הגדות באיטליה (בשנת 1765) על שם פליניוס, בן המאה הראשונה, גוררת אותנו להתפעמות מכתביו. עיון בספרו של פליניוס על הטבע (Natural History), בפרק על "קנים", הוכיח לי שעיקרי מחקרי כבר נודעו לפליניוס. בפסקה על שימושי הקנה ציין שעמים רבים (והוא מונה את ההודים, סקיתיים, בקטיריים, סרמנטיאנים, פרתיים וכרתניים) השכילו להשתמש בקנה להכנת חצים. הטובים מכולם, כך סיכם, הם חצים שמכינים מהקנים של נהר רינו שליד בולוניה…

מוזכרים בעמוד זה